ביקורת ספרותית על המשכוכית מאת קוני ויליס
ספר טוב

---

בלב המירוץ המתיש של אוגוסט בו מנסים להספיק לעבוד ולהיות עם הילדים בחלופת משמרות מייגעת שאנחנו כבר מתורגלים בה תודות לסגרים של השנה האחרונה, שאלנו באחד הימים את המקרן השכונתי וישבתי עם הגדולים לצפות בסרט על המסך הגדול (המכונה גם: הקיר של הסלון) עם פופקורן.
קולנוע קורונה.
אולי הנוקמים? הפציר בן ה-10, אבל בסוף הסכים לוותר ולצפות בפיסת הארכיאולוגיה העונה לשם פארק היורה.
קלאסיקת שנות ה-90 שזכרתי מהילדות: מפחידה, מצחיקה, כיפית כמעט כמו שזכרתי אותה. אם השנים שחלפו פגעו באפקטיביות שלו, זה בעיקר כי נוספו לי מאז שלושה ילדים שעוצרים את הסרט מדי חמש דקות כדי לדון בהיתכנות המדעית של ההתרחשויות על המסך.
פרט קטן ושולי שלא זכרתי מהילדות תפס את תשומת לבי: אחת הדמויות בסרט, ד"ר איאן מלקולם, הוא מתמטיקאי המתמחה בתורת הכאוס. הביקורת שלו על מיזם פארק היורה מגיעה מתוך תחום ההתמחות שלו.
הפרט הקטן הזה שיעשע אותי מאוד, כי זכרתי מהביקורת של נצחיה על "המשכוכית" שתורת הכאוס היתה פופולרית מאוד בשנות ה-90:
"מסתבר שגם במדע יש טרנדים ואופנות, ובמשך עשור או קצת יותר כאוס היה טרנד לוהט", כך כתבה נצחיה.
(היה פה לינק לביקורת של נצחיה אבל המערכת משום מה מתנגדת אליו, מוזמנים לחפש ולקרוא).

כמה טרנדית היתה תורת הכאוס? ובכן, היא זכתה להיכנס לתרבות הפופולרית, לספרות ולקולנוע.
אז האם הספר הזה העוסק באופנות ובטרנדים הוא קרבן אופנה כמו שכתבה נצחיה?
או שזו היתה קריצה מודעת לעצמה ומתוחכמת מצד קוני ויליס?
כך או כך, הספר הזה, שיש בו משהו מיושן (כמה מיושן? לחברה בה עובדת הגיבורה קוראים חברת היי-טק. זה לא הסיווג של החברה, זה פשוט השם שלה), נשאר כיפי ואפילו אקטואלי, או לפחות מעורר מחשבה.
קראתי את הספר ומול עיני חלפו אופנות שונות שנחשפתי אליהן בזכות הילדים: הספינר, הקוביה ההונגרית, הפופיט... כולם טרנדים זוהרים, מבוקשים לרגע ואז מהבהבים ונכבים, נעלמים מעל במת ההיסטוריה בשביל להימצא פעם בשנה בניקיון הפסח באיזו מגירה נשכחת ולחזור אליה עד הפעם הבאה.
האם האופן בו נוצרים אופנות וטרנדים השתנתה לחלוטין בעולם של רשתות חברתיות, משפיעני רשת, אלגוריתמים מתוחכמים שמטרתם ללמוד אותנו וכיצד להגיע אלינו ולשכנע אותנו? או שאולי נותר בה משהו חמקמק, בלתי ניתן לפיצוח, מימד מסויים של הימור?
כך או כך, סיפור המסגרת נשאר פרוע ומקסים, מומלץ בחום לחובבי קוני ויליס (ואיך אפשר שלא לחבב אותה תגידו לי).

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על המשכוכית