ביקורת ספרותית על המשכוכית מאת קוני ויליס
ספר מעולה

---

קיטלגתי את הספר הזה ברשימת "חסרים לי בספרייה" משום שקראתי אותו פעם, והתפעלתי, ואז חיפשתי בכל מיני מקומות ולא מצאתי אותו לקנייה, והוא אזל גם בהוצאה. לאחרונה, לקראת יום הולדת שהיה לי האיש איתר אפשרות לרכוש את הספר במה שנקרא הדפסה דיגיטלית. אם אני מבינה נכון זה לא שהוציאו עכשיו מהדורה חדשה, אלא שהדפיסו לי אישית מתוך קובץ קיים או משהו כזה.

שמחתי מאוד על הספר, וחזרתי לקרוא. סנדרה פורטר היא סוציולוגית. חוקרת אופנות. והיא מועסקת בחברת הייטק בתפקיד חוקרת של אופנות וטרנדים, כי מטרת החברה היא להרויח, ולצורך כך היא צריכה לפצח את השאלה הקשה ביותר - מה יוצר אופנה, ומה גורם לדברים אקראיים כמו חותלות, שיער סגול או טבעונות להפוך בין לילה להיות נחלת הכלל. חוץ מזה היא מתמודדת עם מערכת יחסים מוזרה קרובה-רחוקה עם מגדל כבשים שסובל מבעיות זמינות וקשיי קליטה, ועם בעיות ארגוניות טיפוסיות של פוליטיקות, סדנאות עידוד והעצמה, בירוקרטיה, גרנטים ושאר ירקות. סנדרה נמצאת בכאוס, אישי ומקצועי גם יחד, והפתרון בלב התסבוכת נמצא בתוך תיאוריית הכאוס.

הספר יצא בשנות התשעים, ואני קראתי אותו בערך אז. או בתחילת שנות האלפיים. באמצע שנות התשעים למדתי באוניברסיטה. הספר המדעי הפופולרי "כאוס" של ג'יימס גליק יצא בדיוק אז, ואני עשיתי את סקירת הספרות הנדרשת על קבוצת מנדלברוט, על המטריקה הנלווית וכך הלאה. בניגוד לרוב העמודות האפורות של תת התחומים המתמטיים השונים, העמודה של תיאוריית הכאוס היתה צבעונית ותוססת, מלאת ספרי כרומו ותמונות מרהיבות. מסתבר שגם במדע יש טרנדים ואופנות, ובמשך עשור או קצת יותר כאוס היה טרנד לוהט שעיצב מגוון עיטורים צבעוניים ומרהיבים להזמנות לכנסים מתמטיים עם הבטחות לפתרון הבעיות הכרוכות בחיים, ביקום ובכל השאר. עברו קצת יותר מעשרים שנה, תיאוריית הכאוס קצת ירדה מגדולתה ומהפופולריות הרבה שלה. היה עצוב לי לגלות שהמשכוכית האהוב עלי מהעבר, עם ההומור המקסים שלו והעיסוק באופנות, הוא עצמו קורבן אופנה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על המשכוכית