ביקורת ספרותית על המשכוכית מאת קוני ויליס
ספר טוב

---

לפעמים אני בטוחה שבגלגול הקודם הייתי ממש טובה. אחרת איך תסבירו את זה שמפעם לפעם אני זוכה למתנות כמו הספר הזה? עונג צרוף.

משום מה הוא מקוטלג כ"מדע בדיוני". כמו שציינו אלה שכתבו עליו ביקורת - yuli , מירב, עופרה ושין שין - תודה! הוא אפילו לא מתקרב לז'אנר. זה סיפור ריאליסטי למדי שעוסק במסע נגד הטפשות. טפשים מטפשים שונים מתוארים בו: זבנים, מלצרים,פקידים, חוואים, מדענים, מנכ"ל, ואפילו כבשים. הסייג לטיפשות אינו משלח היד, לא רמת ההשכלה, לא הגיל, המגדר או העישון. מה שעוצר אותה זו רק היכולת לחשוב באופן עצמאי, שמסתבר (איזו הפתעה!) שלא ניתנה לכל אחד.

מעשה במדענית החוקרת טרנדים. היא מנסה לבחון מי מתחיל את המגמות האופנתיות ולמה. יש בידיה כלים מדעיים ממוחשבים הממחישים את כיוון המגמה, אבל עד שלא נכנס לתמונה עדר כבשים - עם משכוכית - שום דבר לא מתקדם במחקר שלה. ואגב משכוכית - ככל שנפעמתי מתרגום מדוייק לעברית של Bellwether, שהוא השה המוליך את העדר, זו דוגמה ל"פיספוס" בתרגום. שכן באנגלית המלה משמשת גם לאדם שהוא "סוכן שינוי", ובעברית המלה היפה אינה בשימוש יומיומי (כנראה גם עדרי כבשים כבר לא...)

קוני ויליס שהיא סופרת מדע בדיוני מוערכת ומעוטרת, היא גם, כך נראה, אשה מבריקה בעלת הומור נפלא שמסוגלת לספר סיפור מרתק על אופנה וביורוקרטיה, טפשות וטרנדים, וגם אהבה שמצליחה לנצח את הכאוס. נהניתי, התבדרתי, למדתי על אופנות - חלקן הזויות בהחלט - ולמרות הנימה ההיתולית - הוא גרם לי גם לחשוב.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על המשכוכית