ביקורת ספרותית על אסכולה ישנה מאת טוביאס וולף
ספר מעולה

---

זה ספר שכתב אותו מישהו שקודם כל אתה מבין עליו כמה שהוא אוהב ספרים והאהבה שלו נכנסת בלב שלך יעני כבר מתי שקראתי הייתי מבסוט על זה שאני קורא את זה ועשיתי עם עצמי החלטות שאני יקרא גם את זה וגם את זה והכל זה ספרים שהוא מדבר עליהם.

זה סיפור על ילד שגודל בפנימיה באמריקה. זה פנימיה של עשירים והוא גם לא הכי עשיר (שיש שמה גם מלגות) וגם הוא יהודי. בפנימיה שמה יש משהו שהלואי על הבתי ספר אצלנו. המורים שמה הכי נחשבים זה אלה שקוראים הרבה ואלה שיש אצלם מה שאומרים רוחב דעת. דוקא המורים של הדברים שפה הכי מחשיבים אותם כמו המתימטיקה והאלה הם הפחות נחשבים. זה מקום שכאילו רוצה להוציא אותך בן אדם הכי טוב שאפשר. אבל גם בתוך זה תמיד יש מה שאומרים שרוצים ומה שעושים בלי לשים לב.

השפה של הספר זה שפה הכי יפה שיש והילד הזה שמספר את הכל מתי שהוא כבר גדול נותן לך להרגיש את איך שבחור בגיל הזה מרגיש יעני עם כל הבלבלה והשאלות של בנאדם שיש לו הרצונות והשאיפות שלו אבל הוא עוד לא יודע מה ילך איתו ואיזה כיוון הוא יתפוס בחיים שלו. 

זה סיפור של כמו אחד שמדבר בשקט ואתה מתחיל לשמוע אותו ולא רוצה להפסיק אז אתה הולך סוגר חלון ומפסיק את הרומבה בשביל שתשמע ואפילו שהקול שלו חלש הראש שלך והלב שלך מדבר ביחד איתו. 

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על אסכולה ישנה