ביקורת ספרותית על אסכולה ישנה מאת טוביאס וולף

---

יותר משנהנתי לקרוא את הספר הזה שמחתי על השמות שהוזכרו בו. כמו לורנס פרלנגטי ואלן גינזברג ששייכים לתנועת הביט, תנועה ספרותית שהתקיימה בסן-פרנסיסקו בשנות ה-50 והחלה למעשה עוד בסוף העשור שקדם לו. הסיבה ששמחתי על כך היא בעיקר שהם מהמשוררים שלמדתי להכיר בזכות היותי אוטודידקט, אפילו כתבתי בזמנו הספד לזכרו של גינזברג שהתפרסם באנתולוגיה של משוררים שיצאה בארצות הברית ולבסוף כללתי אותו בספר השירים השני שלי, "כשהירח הוא כמו יהודי נודד" עם תוספת קטנה ב-11 בספטמבר כשנפלו התאומים וכתבתי ש"אמריקה של וולט ויטמן פסקה לשיר" (בהשראת אחד משיריו הכי מוכרים של ויטמן, "אני שומע את אמריקה שרה").

לו אני הייתי יכול לחיות בזמן אחר ובמקום אחר יכול להיות שהייתי מוצא את עצמי כחלק מחבורה שמסופר עליה בספר הזה, הם להבדיל כמו חניכים לחוג לציור שראיתי פעם בביקור שלי במוזיאון הלובר בפאריס ואומר עומדים ליד ציורים מקוריים של ציירים גדולים ומחקים את היצירות שלהם תוך כדי למידת כל מיני טכניקות. באשר אליי כמי שקרא את הספר וחשתי סוג של הזדהות. למעשה בבית ספר תיכון כשכבר לא היה לי ראש לחינוך הפורמלי והייתי נעדר לא מעט ממסגרת הלימודים, אני זוכר שחבריי לכיתה באו בטענות למורה לספרות שגם אני נעדר מהשיעורים שלה מבית הספר אבל אני בניגוד אליהם לא מקבל כל עונש, היא אמרה להם שלגביי היא בטוחה שאני לומד בכוחות עצמי. כמובן שזה היה נכון. יותר מזה כששבתי כשנתיים אחרי לתיכון שבו למדתי, הפעם כעובד בספריה ובאחד הימים שמעה אותי מורה לספרות במגמת עיוני (מי מכם שזוכר את שרה וייגל זכרונה לברכה) מדבר על אהבתי לספרות היא היתה בטוחה שאני הייתי אחד התלמידים שלה וכשאמרתי לה שלא ולמעשה למדתי במגמת מסמ"ר, היא חשה שזו החמצה מסויימת.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אוהב להתרבב על הידיעות שלי אבל כשיש שיח ספרותי אני מראה את הידע שלי, בעבר זה היה גם בפורומים אבל היום כבר הרבה פחות. הספר הזה הוא לא עבה במיוחד והקריאה בו חולפת דיי מהר. אני ממליץ לקרוא את הספר הזה, במיוחד לאלו מאיתנו שאוהבים ספרות. לאחרים אני לא יודע אם הוא לא יהיה משעמם מכיוון שהוא רווי בשמות. כשהוזכרו שמות של יוצרים ויצירותיהם היה חסר לי השמות המקוריים באנגלית, עם כוכבית והסבר קטן בסוף העמוד אבל כבר לקראת סוף הקריאה בספר הבנתי שלא ויתרו והעניין הזה מובא בסוף הספר כמעין נספח.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על אסכולה ישנה