“# הספר הזה בלבל אותי כהוגן. כמעט עד סופו חשבתי שהוא מנסה להגיד לי משהו. לקראת הסוף הבנתי שהוא מדבר בכלל על משהו אחר לגמרי. זה סיפור התבגרות של נער, תלמיד פנימייה יוקרתית בשנות ה – 60 בארצות הברית. הנער אינו ממשפחה בעלת ממון או מעמד גבוה, וער מאד לחוסרים שלו. הוא לומד במקום בזכות מילגה, עובדה שאינו מפרסם. הפנימייה הזו היא העתק של פנימיות דומות עליהן קראנו בספרים (בעיקר ספרים אנגליים). בנים בלב”

“אין ג'אנר שאני אוהב לקרוא יותר מאשר פרקי חיים שהוא סוג של ..., כאילו בזמן שאנחנו חיים גלגול אחד ניתנת לנו הרשות בקריאה הזאת בכל ספר לחוות גלגול אחר ויש כאלה שהייתי שמח להחליף אותם ויש כאלה שפחות. בדרך כלל אני לא נהנה מספרים שמתמקדים בתקופת הילדות אבל דווקא מהספר, "חיי הילד הזה" של טוביאס וולף, הצלחתי להינות. אולי בגלל שהגעתי אליו אחרי שקראתי את "אסכולה ישנה", ספר אחר שלו בו הוא מספר על תקופת ח”

“נהניתי מאוד מקריאתו של הספר. הסוגה (הז'אנר) היא רומן חניכה המתרחש בשנות ה-60 המוקדמות בבית ספר/ פנימייה בניו אינגלנד. הספר נפתח בהתרגשות הכללית האופפת את התלמידים לקראת ביקורו של המשורר הנודע רוברט פרוסט, כחלק ממסורת שבה מוזמנים משוררים וסופרים לבקר בבית הספר. לקראת ביקורם של היוצרים המפורסמים מתבקשים התלמידים לכתוב סיפור או שיר המוגשים לאורח והוא בוחר מביניהם את היצירה שהכי אהב. הזוכה נפגש עם האו”

“טוביאס וולף טווה את סיפור חייו ביד אמן. הוא מצליח לברוא במילים את ילדותו מחדש, ולהקים לחיים ארועים מכוננים, מערכות יחסים, רגשות וטיפוסים שהשפיעו עליו ועל כתיבתו. זה סיפור על ילדות מלאה בסתירות ופערים. פער בין אבא עשיר ואמא חסרת כל, אך בעלת אישיות קורנת, מלאת יוזמה ואופי, מרדנות מול שיתוף פעולה, חברות ובגידה. וולף מציע הצצה נדירה למורכבות ולרב גוניות של נפש אנושית, הצצה שנתנה לי הזדמנות להסתכל באור”

“# הספר הזה בלבל אותי כהוגן. כמעט עד סופו חשבתי שהוא מנסה להגיד לי משהו. לקראת הסוף הבנתי שהוא מדבר בכלל על משהו אחר לגמרי. זה סיפור התבגרות של נער, תלמיד פנימייה יוקרתית בשנות ה – 60 בארצות הברית. הנער אינו ממשפחה בעלת ממון או מעמד גבוה, וער מאד לחוסרים שלו. הוא לומד במקום בזכות מילגה, עובדה שאינו מפרסם. הפנימייה הזו היא העתק של פנימיות דומות עליהן קראנו בספרים (בעיקר ספרים אנגליים). בנים בלב”

“אין ג'אנר שאני אוהב לקרוא יותר מאשר פרקי חיים שהוא סוג של ..., כאילו בזמן שאנחנו חיים גלגול אחד ניתנת לנו הרשות בקריאה הזאת בכל ספר לחוות גלגול אחר ויש כאלה שהייתי שמח להחליף אותם ויש כאלה שפחות. בדרך כלל אני לא נהנה מספרים שמתמקדים בתקופת הילדות אבל דווקא מהספר, "חיי הילד הזה" של טוביאס וולף, הצלחתי להינות. אולי בגלל שהגעתי אליו אחרי שקראתי את "אסכולה ישנה", ספר אחר שלו בו הוא מספר על תקופת ח”

“נהניתי מאוד מקריאתו של הספר. הסוגה (הז'אנר) היא רומן חניכה המתרחש בשנות ה-60 המוקדמות בבית ספר/ פנימייה בניו אינגלנד. הספר נפתח בהתרגשות הכללית האופפת את התלמידים לקראת ביקורו של המשורר הנודע רוברט פרוסט, כחלק ממסורת שבה מוזמנים משוררים וסופרים לבקר בבית הספר. לקראת ביקורם של היוצרים המפורסמים מתבקשים התלמידים לכתוב סיפור או שיר המוגשים לאורח והוא בוחר מביניהם את היצירה שהכי אהב. הזוכה נפגש עם האו”

“טוביאס וולף טווה את סיפור חייו ביד אמן. הוא מצליח לברוא במילים את ילדותו מחדש, ולהקים לחיים ארועים מכוננים, מערכות יחסים, רגשות וטיפוסים שהשפיעו עליו ועל כתיבתו. זה סיפור על ילדות מלאה בסתירות ופערים. פער בין אבא עשיר ואמא חסרת כל, אך בעלת אישיות קורנת, מלאת יוזמה ואופי, מרדנות מול שיתוף פעולה, חברות ובגידה. וולף מציע הצצה נדירה למורכבות ולרב גוניות של נפש אנושית, הצצה שנתנה לי הזדמנות להסתכל באור”