ביקורת ספרותית על הקפות ביער - ספריה לעם #314 מאת דלין מתיה
ספר מעולה

---

"סה"כ החיה הגדולה ביותר היא האדם, הלא כן? האדם תמיד רוצה שיהיה לו נעים נוח, אוכל טוב, בית מעל הראש וחם בלילה גם אם זה בא על חשבונם של אחרים". המשפט מהדהד ברחבי החדר, אני עוצרת לרגע וחושבת


ואז הרגע עבר ואנחנו ממשיכים לנושא אחר. (הכל התחיל בארוחת שבת שהתארחנו אצל חברים, ישבנו שתי ההמשפחות ושוחחנו ואז בעל הבית אמר את המשפט הזה.)
אבל המחשבה הזו המשיכה להדהד בי, כמו צליל בתוך קונכיה




קצת רקע כדי שתבינו על מה מדובר
בגיל 11 בערך, הייתי בבית של סבתא שלי בשבת אחת וניגשתי למדף הספרים בחיפוש אחר ספר
הספר שבחרתי היה: "העולם בשנת 2050"
בספר הזה היו כתובים שנורא מפחידים אותי: פיצוץ אוכלוסין, היעלמות היערות, אסונות טבע זיהום אוויר ורבים אחרים
כמובן שלספר יש נקודת מבט מאוד פסימית על העתיד של כדור הארץ, אבל הוא השפיע עלי מאוד באותו הזמן.

***
מאז עברו מים רבים בנהר- אני כבר לא ממחזרת באדיקות כל פיסת נייר
אני כבר לא שומרת פקקים של בקבוקים, ואני כבר מסוגלת לזרוק פלסטיק לפח- או לפחות עטיפות פלסטיק- אבל מה שקראתי נחרט בזכרוני.
העולם רק מתמלא באנשים, הפלסטיק עדיין בשימוש מסיבי בכל העולם ודובי הקוטב גוועים, באיטיות, אך בסבל ובחוסר אונים. כואב לי לדעת שהעולם שיישאר לדורות הבאים יהיה חם יותר, צפוף יותר ומלוכלך יותר.
תחשבו על זה- אין מעלינו טורף כלשהו שמאיים, ואי אפשר להחליף אותנו- לערך של חיי אדם אין גבול- את זה חרוט על הדגל של כל כך הרבה גופים ממשלתיים, אך לעומת זאת את הערך של עץ אפשר להמיר בכמה שטרות ירוקים.
ואנחנו מתרבים הרבה יותר מהר מהעצים ותופסים שטח גדול יותר.


מה אין בספר היפהפה הזה- הוא מספר את קורות חייו של שאול ברנארד
שעוזב את עבודתו כחוטב עצים ולחפש תשובות לשאלות שלו.

אנשי היער הם אנשים ישרים, פשוטים ושמחים בחלקם. תמימים וגאים אף הם.
הם חוטבים את עצי היער, ועושים בו קרחות רבות, ולא חושבים שהיער אי פעם ייגמר, ומגיעים עייפים אל קוני העץ
מותשים וכפופים אחרי המאמץ הארוך שעשו, אחרי ימים ארוכים של עבודת פרך ומנסים להראות חזות חזקה לקראת המפגש המשפיל עם קוני העץ. הם חוזרים ואומרים שאין הם עובדים בשביל אף אחד כי אדוני היער הם אבל המציאות היא אחרת.
גם עבורם וגם עבור הפילים, ובפרט עבור מלך היער – זקן-רגל, הפיל האגדי, זקן השבט.
מה יהיה עתידו של היער? מה יהיה עם שאול? האם יש תקווה לאנשי היער?

ככל שהמשכתי לקרוא את הספר נזכרתי איך היה חשוב לי הטבע, העצים, השמיים האוויר הנקי. והעתיד שלנו. של כולנו.
זה עדיין חשוב לי .

» ביקורות נוספות של Storm~
» ביקורות נוספות על הקפות ביער - ספריה לעם #314