ביקורת ספרותית על הטבח מאת הארי קרסינג
ספר לא משהו

---

מתי שהייתי קטן הייתי קורא הרבה בספר שהיה אצלנו שקיבלנו מתנה על אגדות אנדרסן. אם היה נתפס עכשיו עוד פעם בידיים שלי הייתי קורא את זה מהתחלה שממש אהבתי את זה. אני מתי שהתחלתי לקרוא את הספר הטבח הרגשתי כאילו חזרתי בתוך העולם של האגדות.

האגדה פה זה על אחד שבא להיות טבח באיזה מקום והמקום לא נשאר מה שהיה לפני שהוא בא לשמה. הוא לאט לאט מחליף שמה את כל הדברים כאילו השמים למטה והאדמה למעלה. וזה הכל במקום עם כל הטבע שמסביב שזה בכפר קטן שיש על ידו טירה ויש שמה מגדל וכל הדברים שהיו לאנדרסנים משהייתי ילד.

אני חושב מי שלא אהב את אנדרסן שלא יקרא את זה שזה לא ספר בשביל מחשבות מה שקוראים עם עומק אפילו שהוא חושב שהוא ככה. הוא אולי יש לו בראש להגיד דברים על כל העולם איך שהוא מתנהל ועל התפקיד שיש לך שאם אתה נגיד נהג מונית זה לא כמו שאתה פרופסור ואם אתה יש לך וילה מסביון אז אתה לא כמו אחד שגדל בעתיקות אבל זה יותר מידי ברמה של ילדים קטנים יעני העומק של זה בדיוק כמו העומק שאומרים לך שיש לך אירופה בחרמון עד שאתה הולך לשמה ואתה בעיניים שלך רואה הכל עם בוץ שאולי היה איזה יומיים  עם חמש סנטים שלג וכבר אחרי יום נהיה הצבע שלו חום.

אני אהבתי את הזכרונות שזה עשה לי אבל אם אחד אין לו הזכרונות שלי אני לא ממליץ לו שיקרא. 

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על הטבח