ביקורת ספרותית על הטבח מאת הארי קרסינג

---

טבח אחד מגיע לעיירה אחת ומחולל פלאים קולינריים וכנגזרת של זאת גם פלאים משפחתיים בשתי משפחות הקשורות זו בזו קשרים היסטוריים, רומנטיים, פיננסיים. הוא מצליח להניע את האנשים עמם הוא במגע לפעולות משמעותיות, לפי רצונו.

מצד אחד, קשה לכתוב ביקורת על העלילה ללא ספוילר ומצד שני אולי בעצם קל, כי נדמה לי שהספר מיועד להותיר את הקורא עם הרבה מאוד מחשבה.

הספר, כך לפחות לדעתי, לא מרצה את הקורא עם שורת סוף ניצחת או מסר ברור -הוא מותיר אותך, הקורא, לחשוב מעט על מה שקרה כאן. אהבתי את זה. מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב חוזרת לעלילה שקראתי ושואלת את עצמי מה בעצם היה לנו כאן, מה היה המסר. אני חושבת שהגדולה של הסיפור הזה היא היכולת לתעתע באבחנה הברורה בד"כ, בשלבים מוקדמים יחסית של עלילה, של טובים ורעים. של הנכון והלא הנכון.

הטבח הוא דמות נחושה, מעוררת הערכה (והערצה לחלקנו?), פחד, דוגמא אישית, סקרנות, רתיעה ואף דחייה. העובדה שאין תיאור מפורט אחד של המאכלים שהוא שמכין (כלומר מתכונים או ירידה לפרטי המנות), רק מעצימה בעיני את המסר שזה לא הגיל (או במקרה הזה, התפקיד)- זה התרגיל. ואם בכל זאת נרצה להתמקד בתפקיד, הרי שכוחו של האוכל, כוחו של המאכיל, במיוחד אם הוא מפליא במלאכתו, הוא רב מאוד.

אז בפעם הבאה שאתם משבחים את סבתא על המאכלים האדירים שלה, חישבו על הכבוד והכוח והמקום שהדבר מקנה לה במשפחה.

» ביקורות נוספות של עינתי
» ביקורות נוספות על הטבח