ביקורת ספרותית על אמון: סבא שלי היה יורה בי מאת ג'ניפר טגה
ספר מעולה

---

ספר מעניין מאד, על דור שני ושלישי לצורר נאצי אכזרי ומרושע במיוחד. לא נתקלתי מעולם בספר או סרט שעוסקים בנושא דור ההמשך בגרמניה, והספר מעלה שאלות רבות בעניין האשמה, אחריות, גנטיקה, בחירה או גורל חתום.
ג'ניפר נמסרה לאימוץ בגיל צעיר, ומגלה את עובדת היותה נכדתו של נאצי לקראת גיל 40.

על אימה היא יודעת בעיקר מסרטים וריאיונות שערכו איתה בהקשר לאביה, האם לא מעוניינת בקשר הדוק גם כשזו מנסה להתקרב. מעניין לצפות ביוטיוב בסרטונים על אימה כדי להשלים את התמונה.
https://www.youtube.com/watch?v=CAZzR9mV3Zo

מעניין במיוחד לראות כיצד גם ג'ניפר וגם אימה מתקשות להשלים עם מעורבותה ואחריותה של מי שהיתה פילגשו של אמון גות וסבתה של ג'ניפר, רות אירנה קלדר. לג'ניפר זכרונות ילדות ראשונים טובים מסבתה כמי שהיתה האדם היחיד שנתן לה להרגיש שייכת. קשה לה לחבר את הקונפליקט בגילוי שהיא חייתה עם נאצי, הייתה עדה לכל מעשיו והעלימה עין מהזוועות שהתרחשו סביבה.
גם אימה של ג'ניפר ממשיכה לדבוק בשקרים שהיא שמעה בילדותה וקשה לה להפנים את האמת בנוגע לחלק שהיא נטלה כבת זוג של רוצח נאצי אכזרי. בסרטון המצורף רואים את ההכחשה ('she didnt see anything...the camp was down.....that's what she said' ) וההתפכחות המסוימת לאחר פגישתה עם ניצולת השואה, הלן רוזנצוויג, ומי שהיתה משרתת בוילה בו התגוררו אמון גות ופילגשו רות אירנה קלדר במחנה פלשוב מטרים בודדים ממחנה הריכוז עליו פיקד אמון גות ושבו התרחשו מעשי זוועה בראשותו.

» ביקורות נוספות של לימור
» ביקורות נוספות על אמון: סבא שלי היה יורה בי