ביקורת ספרותית על הדרך לעין חרוד - חידוש - עריכה: חיים פסח מאת עמוס קינן
ספר טוב

---

הדרך לעין חרוד - לפי השם מי היה מתאר לעצמו מה טומן בחובו הספר הזה,
עין חרוד - לפי הספר, הוא המעוז האחרון שמסמל את העולם החופשי משום ששאר המקומות במדינה ׳נכבשו׳ זה מכבר ומתקיימים תחת שלטון צבאי מחמיר.
המסע לעין חרוד מייצג בריחה מדיקטטורה למה שנשאר לכאורה מהעולם החופשי.
עמוס קינן מתאר פה ישראל של אחרית הימים כשכלו כל הקיצין ומצייר תרחיש אימה ובו הימין קיצוני ודיקטטורה צבאית שולטים במדינה,
הצבא והמשטרה מטילים מורא על אזרחיה, תל אביב נמצאת תחת מצור, בוגדים ומפירי החוק נורים למוות ללא היסוס.
יש האפלה על מעשי המישטר החדש, הידיעות בערוצי התקשורת הרשמיים הן מסך עשן בלבד,
ורק תחנה פיראטית המשדרת באופן מחתרתי משכנעת את רפי, גיבור הסיפור, שייתכן כי עין חרוד עדיין חופשייה. הוא עוזב את אשתו וילדיו ויוצא למסע כדי לממש את הסיכוי לחופש.
המסע הוא רגלי ומתגנב, אסור לנוע בדרכים ראשיות שהרי הצבא אורב בכל פינה. תוך כדי המסע הוא עד לפעולות של הצבא, הוצאות להורג מול כיתת יורים בתוך יער,
הכפרים הערבים שוממים מאדם, וניתן רק לדמיין מה עלה בגורלם.
תוך כדי המסע מצטרפים עוד אנשים חלקם שותפים למסע, חלקם עורכים אחריו מצוד, קינן יוצק את משנתו לתוך הדיאלוגים עם הבחור הערבי שנלווה למסע, והגיבור עורך עם עצמו חשבון נפש ואומד את המחיר שהוא שילם כמי שהשתתף בעבר במלחמות ישראל (״כי מה זה ציון מה זה ירושלים מול החיים ומה נשגב יותר מהחיים ומה שפל יותר מציון ירושלים אם זה למות או לכבוש את ההר.....ורק אני נותרתי, ריק וחלול כמו האקדח של צ׳כוב שירה בסוף המערכה האחרונה״)

הדמויות וסגנון הכתיבה כמעט קריקטוריסטי, מן קומיקס רק בלי האיורים, המשפטים קופצניים, האירועים קורים בלי להפליג בתיאורים רבים. ספר שמעביר מסר חזק בסגנון ייחודי.

» ביקורות נוספות של לימור
» ביקורות נוספות על הדרך לעין חרוד - חידוש - עריכה: חיים פסח