הספר הזה הוא מזן הספרים הביוגרפים, שלאחר שמגיפים את הדף האחרון, עוצמים את העיניים, ונוטלים נשימה עמוקה, עד שחשים שהחמצן חילחל היטב לתוך הנימים.
הביוגרפיה הזו מתחילה במפגש של ג'ניפר עם ספר בסיפריה.
מה מיוחד במפגש הזה?
הרי אי אפשר לפגוש משהו אחר חוץ מספרים וכתבי עת בסיפריה, לא?
ציטוט עמוד 9: "קורות חייה של מוניקה גת, בתו של מפקד מחנה הריכוז מתוך "רשימת שינדלר". מוניקה גת! אני מכירה את השם הזה. זה שמה של אמי. אמי שמסרה אותי למוסד לילדים ולא ראיתי אותה שנים רבות." גם שמי היה פעם "גת", נולדתי עם השם הזה, על המחברות הראשונות שלי בבית הספר כתבתי "ג/ניפר גת" עד שאמי מסרה אותי לאימוץ וקבלתי עלי את שמם של הורי המאמצים. הייתי אז בת שבע."
בדפדוף ראשוני בספר ג'ניפר מגלה בו תמונות של האם, ושל הסבתא רות אירנה גת, ובהגיעה לסוף הספר, בעמודו האחרון, היא מוצאת ביוגרפיה שנפתחת במילים: "מוניקה גת נולדה ב-1945 בבאד טולץ"... הפרטים הללו מוכרים לג'ניפר, הם מופיעים במסמכי האימוץ שלה. מהנקודה הזו מתחילות להישאל על ידי ג'ניפר, שאלות, ולמסע הזה אנחנו מצטרפים.
מדוע האם לא סיפרה לה על כך? האם היא נטולת משמעות בעיני האם? מי זה אותו אמון גת? מה הוא עשה? מה הקשר שלו לסרט "רשימת שינדלר"? מדוע איש לא אמר לה את האמת? האם כולם ידעו ושיקרו לה במשך כל השנים הללו?
ג'ניפר נולדה ב-29.6.1970 למוניקה גת ואב ניגרי. בגיל 4 שבועות הועברה למוסד קתולי לילדים, ובגיל שלוש הועברה למשפחת אומנה, כשאותה משפחה, אימצה אותה רשמית, בהיותה בגיל שבע. ג'ניפר הצטרפה לשני אחיה החורגים מתיאס ומנואל. בגיל שבע נותק לחלוטין הקשר, בינה לבין האם-מוניקה. כיום היא נשואה לגץ טגה השקט, והממעט במילים. להם שני בנים, שעליהם ג'ניפר חושבת, כיצד ישפיע "הסיפור שלה" על עתידם.
מאותו מפגש עם הספר, ג'ניפר קוראת את כל מה שהיא מוצאת על אמון גת. גיטאות בפולין, מעשי רצח, כלבים ששוסו בבני אדם, שמות של נאצים ידועים: הימלר, גבלס, גרינג, ולאט לאט, מתחילה לחלחל לתודעתה שהדמות בסרט של "רשימת שינדלר", היא דמות אמיתית. – אמון גת היה הסבא של ג'ניפר, והיא נכדה של רוצח! (בסרט "רשימת שינדלר" הדמות גולמה על ידי השחקן רייף פינס).
ניקולה זלמייר (הקול השני הכותב), מאירה את דמותה של ג'ניפר, לאורך הספר ומתארת את ג'ניפר טגה כאישה בטוחה, סקרנית, הרפתקנית וככל שהיא מדברת על משפחתה ידיה רועדות והיא בוכה.
אני משוכנעת שלכל מי שצפה בסרט "רשימת שינדלר", זכורה לו הדמות של מפקד מחנה "פלאשוב", "חברו" של אוסקר שינדלר ורוצח היהודים-אמון גת. דמות מאוסה שנהנה לענות אנשים, פסיכופת, אכזר ורשע, שעמד על הגזוזטרה של הווילה שלו, וירה באסירים היהודים כהתעמלות בוקר.
אמון גת הרשע הובא למשפט ב-1946, ונתלה בקראקוב כשאפרו פוזר בנהר הוויסלה. בת זוגו – רות אירנה – הסבתא האהובה של ג'ניפר, הכחישה את פשעיו ובשנת 1983 התאבדה.
אמון גת הואשם באחריות להרג של 8000 בני אדם בפלאשוב, וברצח של כ-2000 בני אדם בעת פינוי הגטו בקראקוב, ומעשי רצח נוספים בעת פינוי הגיטאות טארנוב, ושבנייה ב-1943.
העדים שאמון גת הזמין למשפט העידו נגדו או לא הופיעו, והוא כמובן עד יומו האחרון, הכחיש את המעשים שיוחסו לו.
עמוד 60: "פרקליט המדינה הפולני דרש גזר דין מוות ואמר בדברי הסיכום שלו: אתם מתבקשים כאן לחרוץ את דינו של אדם שהיה לאגדה עוד בימי חייו... בתור ההתגלמות המודרנית של השטן התנכ"י".
ב-13.9.1946 אמון גת, הובל לגרדום שמילותיו האחרונות היו "הייל היטלר". יימח שמו!
כל הביוגרפיה כתובה על ידי שתי נשים. בפונטים שונים בליווי תמונות אוטנטיות, כאשר ג'ניפר כותבת בגוף ראשון ואילו ניקולה זלמייר כותבת בגוף שלישי.
ג'ניפר גדלה בסביבה של ילדים בלונדינים, וגם הוריה המאמצים היו בהירים. היא לעומת זאת הייתה כהת עור, בת תערובת, גבוהה, בעלת רגלים דקיקות, והילדה השחורה היחידה בוואלדטרודרינג (שכונה ירוקה ושקטה במינכן).
מטרידות את ג'ניפר מיני מחשבות: האם הסבא הוריש לה ולילדיה, דבר מה ממזגו, ועוד במיוחד שגם הסבתא, נטלה גלולות נגד דיכאונות והזיות, וגם אימה אושפזה בעבר במחלקה פסיכיאטרית. האם גם היא משתגעת? למרות שהסבתא העניקה לה ביטחון ונחמה, עם גילוי הספר על המשפחה, נשלל היחס החיובי שחשה ג'ניפר כלפי סבתה.
סיפור משפחתה משפיע עליה, והיא פונה לעזרה מקצועית. הפיסיכונליטקאי ברינדל מאבחן אצל ג'ניפר טראומה כפולה... ציטוט עמוד 25: "האימוץ, ומאוחר יותר גילוי סיפור המשפחה". ... והוא מוסיף "נורא מה שעבר על גברת טגה. עצם הבאתה לאוויר העולם הייתה הרי פרובוקציה. האם, מוניקה גת, הרתה לגבר ניגרי, במינכן של תחילת שנות השבעים זה לא היה דבר מובן מאליו כלל וכלל. שבתו של מפקד מחנה ריכוז תנהג כך, מי היה מעלה דבר כזה על דעתו."
כשהוריה המאמצים מקבלים את הספר לידיהם, הם מזועזעים לא פחות ממנה, וחשים שהקרקע רועדת תחת רגליהם.
מי היה אמון גת?
הרשע הזה נולד ב-11.12.1908 והיה בן יחיד למשפחה קתולית. הוריו באו ממשפחה ענייה, אך התעשרו בזכות המסחר בספרים. הוא עזב את הפנימייה אליה נשלח לאחר כתה י', ובגיל 17 התלהב מהרעיונות הימניים-לאומניים, והצטרף לארגוני נוער פשיסטי. ב-1931 הצטרף למפלגה הנאצית NSDAP - , ולאחר מכן לאס.אס.
עמוד 37: "אמון גת הפגין עד מהרה את קשיחותו, באס-אס הוא למד להרוג".
הוא נישא פעמיים שכל מטרתו הולדת צאצאים "אריים"!
סיפור החיים הזה מאלץ את ג'ניפר, להתמודד עם שורשים ומעשים של סבא אכזר ונתעב. בספר ג'ניפר מתייחסת לכמה תובנות לדוגמא: זכות הבחירה, אוסקר שינדלר המציל, האיש הטוב, מול אמון גת הרוצח והאכזר. מאידך גיסא, היא מציינת את צאצאי הרייך, וחושבת על התמודדותם עם העבר וגם דור ההמשך, השני והשלישי.
בעניין דור ההמשך ולאוהבי הסרטים, אני ממליצה לכם לצפות בסרט המוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע "מבוך השקרים". בסרט הזה תפגשו את דור ההמשך, ותיזכרו בסיפורה הביוגרפי של ג'ניפר טגה.
מאוד אהבתי את הקשר של ג'ניפר למדינה, ועל חוויותיה במשך שהותה כאן.
התרגשתי יחד איתה כאשר היא כותבת בעמוד 205: "אני עומדת רגע במקומי. אחר כך אני צועדת קדימה, נעמדת לפני האנדרטה ומניחה באטיות את הפרחים. אחר-כך אנחנו שרים את "התקווה", ההמנון הלאומי של ישראל. תקווה."
מי היה מאמין שהסבא של ג'ניפר, הוא אמון גת הנאצי, והיא זו שתניח את הזר בטקס לזכר קרבנות פלאשוב?
ספר משובח שגרם לי בסיומו לשתף את בת אחותי- שקד, שהשנה ביקרה בפולין במסגרת לימודיה. לאחר השיחה עימה, הבנתי עד כמה חשוב "כן" להשתתף במסע לפולין. לדבריה, רק אחרי הביקור במקום, וצפייה בסרט "רשימת שינדלר" במטוס: "היא חושבת" שאולי היא הצליחה להבין מה היה שם. והיא רק חושבת... מעניין מה יגידו הדורות הבאים...
ספר מעולה, משובח, מיוחד, כתיבה נהדרת, נוח לקריאה, מרתק, מטלטל, וכואב.
מה אתם חושבים:
האם אמון גת היה יורה בג'ניפר טגה?
האם ג'ניפר תצליח להשתחרר מהעבר?
מה יהיה על שני ילדיה? איך הם ירגישו שיגדלו ויגלו שהסבא-רבא שלהם היה הקצב ממחנה פולאשוב?
מומלץ בחום ולא אגזים אם אכתוב "ספר חובה"!
"אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה"
לי יניני















