ביקורת ספרותית על שרוכים - הסדרה הקטנה # מאת דומניקו סטרנונה
ספר טוב

---

רק אתמול מישהי בחנות שאלה אותי על הספר הזה, ואף שסיימתי אותו רק היום כבר הספקתי לגבש עליו דעה: מעניין, אבל לא פאר יצירת הכתיבה. ועכשיו משסיימתי אותו אני עומדת על כך עדיין. אין ספק שמדובר בספר שעשוי לעניין כל אדם ובעיקר את אלו שמנהלים יחסים של אי אילו שנים ולא רק חודשים ספורים, הספר עוסק למעשה במערכת יחסים אחת ארוכה ונפתלת שאינה זורמת על מי מנוחות כמעט לכל אורכה, מלבד השנים הראשונות שבהן צפוי שתחול איזו אידיליה. אין ספק שהכתיבה נכנסת אל נבכי האדם, והכתיבה מציגה לנו הן את עמדת האישה - כמכתבים שנשלחו לבעל ולא בדיווח על נפשה פנימה, לאחר מכן את מהלך הגבר בסיפור מתוך סיפור שהוא מנהל עם עצמו בראשו ועובר על מהלכי החיים שלקח בהם חלק, ולבסוף את מקום הילדים בסיפור, כאן מתוך מפגש בין הבת הצעירה לבן הבכור, ובזמן שהמספרת היא דמות הבת.
כך מתקבל לבסוף הסיפור השלם על מגוון צדדיו הרגשיים והסיפוריים, אין כאן עמדה של אמת אחת, כל אחד ואחת מן הדמויות חווה אחרת את המציאות הנידונה, וטווה לעצמה את הסיפור בו היא מבקשת להאמין או להחזיק, או בזה שנארג בזיכרון הסובייקטיבי של עצמה.
זה סיפור של פגמים אנושיים רבים, של אנושיות, מהלך חיים שמכיל בתוכו בגידה ושיבה, אהבה וכעס, אימה, אכזבה, ריחוק וקרבה מעטה, התקרבנות וחוזק, חשק ואמביציה, ולמעשה כמעט כל רגש שעשוי לעבור על האדם בחייו. הדמויות נעשות ברורות ומוכרות ככל שהסיפור מתקדם, הן לא חד צדדיות ולא שטוחות אל מקבלות הכרה כדמות מלאה ושלמה על כל פגמיה ואופיה הברור, ואף כי הכתיבה היא אכן לא פאר היצירה מבחינתי היא מצליחה להיות ישירה וכמעט בלתי שיפוטית, ורק מדווחת את כל אורך סיפור העלילה עד תומו.
"אלדו, בבקשה, תחשוב על זה. אנחנו צריכים להתעמת ברצינות עם המצב, אני צריכה להבין מה עובר עליך. במשך כל התקופה הארוכה שגרנו יחד הענקת תמיד אהבה, לי ולילדים. אין טיפת דמיון בינך לבין אבא שלך, אני מבטיחה לך, ומעולם לא שמתי לב לעניין הזה של חוט התיל וגלגל השיניים או השטויות האחרות שאמרת. לעומת זאת, שמתי לב - זה כן - שמשהו בינינו השתנה בשנים האחרונות, התחלת לבחון בסקרנות בחורות אחרות. אני זוכרת טוב מאוד את ההיא מהקמפינג על הים, בקיץ לפני שנתיים. שכבת בצל וקראת שעות ארוכות. אמרת שאתה עסוק, ולרגע לא התעניינת בי או בילדים. למדת תחת עצי האורן או כתבת שרוע על החול. ואם כבר הרמת את העיניים, זה היה בשביל להסתכל עליה. נשארת בפה חצי פעור, כמו ברגעים שעוברת לך מחשבה עמומה בראש ואתה מחפש לתת לה משמעות." (עמ' 12)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על שרוכים - הסדרה הקטנה #