ביקורת ספרותית על שרוכים - הסדרה הקטנה # מאת דומניקו סטרנונה

---

קשרים שנפרמים ומתחברים מחדש (אולי אלו השרוכים...?) והרבה חומר למחשבה על טיבה של זוגיות – על זה כותב דומניקו סטרנונה- סופר תסריטאי ועיתונאי מהשורה הראשונה באיטליה.

ברומן הקטן והנפלא הזה על כריכת הספר נצפית כוס שבורה. ואין לכם מושג מה אפשר לעשות וליצור משברי חפצים כשמאחדים אותם שוב לכלל יצירה חדשה... עסקתי בזה 20 שנה כאומנית מוזאיקה...(רמז למערכת יחסים בין אישיים ובכלל ...)

המקום הוא נאפולי והשנה היא 1974 כשאלדו נוטש את אשתו הצעירה ונדה כעבור 12 שנות נישואין די מוצלחים ואת שני ילדיהם למען אישה צעירה יותר בת 19 ... ומה שמתחיל כרומן אפיסטולרי בסגנון חלופות מכתבים ביניהם - היא ונדה הקובלת המתחננת המרירה הדורשת הסברים אבל זו שבכל מחיר רוצה גם להחזיר אותו הביתה, והוא המסוחרר, הדבק בשלו והלא מתרצה - מקבל תפנית מפתיעה בהמשך.

הפרק הראשון נכתב מנקודת המבט של ונדה, השני מנקודת המבט של אלדו, שקורא את התכתובות ביניהם כעבור 40 שנה , והשלישי הוא מנקודת המבט של שני הילדים ובין שלושתם נשזר ונרקם בעדינות המארג המשפחתי..

ספר חם ונוגע ללב. ואיך אפשר לעמוד מול פתיח כזה, תגידו לי: "אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך : אני עדיין אשתך, אני יודעת שהעובדה הזו נעמה לך בעבר, ועכשיו, פתאום, היא מעיקה עליך..."

פרוזה אינטימית משובחת !

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על שרוכים - הסדרה הקטנה #