ביקורת ספרותית על חשומה מאת סיגל אביטן
ספר מעולה

---

לקח לי יום אחד ארוך וחמש שעות (במצטבר) של נסיעה ברכבת כדי לסיים את הספר הזה, ולמרות היום המבאס למדי, וגם למרות רצף הקריאה המהיר, נהניתי מהקריאה והוא הצליח להקסים אותי, לרתק אותי אל העולם הפנימי שבו, ולרגש אותי ממש בסופו של דבר.
זה ספר מהסוג שאני אוהבת במיוחד: ישראלי אמיתי, בלי הרבה סילופי אמת או האדרת גיבורות, עם גיבורה אחת ראשית פלוס שתי נספחות, שלא עושה טובות ולא מיישרת קו עם הפי אנד מעושה.
הכתיבה קולחת וקצבית, בקצב המחשבה של הגיבורה, שאין ספק שהיא זריזת מחשבה במיוחד, התיאורים מלאי חיים ורגש, וכמובן הצלחתי להתחבר ולאהוד גם את עמדת האמא הרגשית והלא מושלמת. כן, ממש כמו בחיים עצמם. אז אולי הדמויות קצת יותר מצליחות ומוצלחות מהממוצעת הארצית, וכן מדובר על עוד ספר שמתרחש בעיקרו בתל אביב, אם כי הפריפריה נזכרת פה ושם ולא בטון מזלזל או מנמיך, אלא אמיתי ומעריך, כך שאין ספק שיש יתרונות וחסרונות לכל עיר או ישוב שהגיבורה שהתה בהם, והיא מצביעה על הדברים בעקיפין וגם במישרין לאורך הספר.
זה ספר חם, אני עוד מתמוגגת מפיסת הכאב שהוא חלק לי, כמו גם מהצחוק והשעשוע שצפו לאורכו, הגיבורה אנושית ומדברת ישירות את הלב, וקל לה לקנות את הלב כי הלב שלה הוא גם במקום הנכון תמיד, הכוונה שלה טובה תמיד, והיא מצליחה להעפיל אל פסגות בזכות מי שהיא מאפשרת לעצמה להיות, בזכות הרבה אמביציה, ועשייה בלתי פוסקת, וחוסר מורא, ואהבה שלמה למשפחה ולחברות שקשורים בכל נימי נפשה.
""בת לעולים ממרוקו תלמד דוברי רוסית איך לקנות בעברית" - זו הייתה הכותרת שבישרה על פתיחת העסק הראשון שלי: 'פריבייט תל אביב', משרד פרסום למגזר הרוסי. הייתי בת עשרים ואחת.
" עטרה, את מודעת לסיכונים שבהקמת עסק עצמאי?" שאל רואה החשבון שמצאתי בדפי זהב.
"לא," עניתי, "אבל אתה תעזור לי ללמוד ותשמור שאעשה מינימום טעויות." (עמ' 20)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על חשומה