ביקורת ספרותית על חשומה מאת סיגל אביטן
ספר מעולה

---

ספר נפלא, נשי לכאורה, בעל היבטים כלל אנושיים.
נתחיל משמו, "חשומה" הוא הביטוי המרוקאי ל"מה יגידו", בדרך כלל שיקול מרכזי לאדם, משפחה, ארגון ואולי מדינה לדרך פעולה גם אם המתבקש הוא להגיד " לעזאזל, זה מה שאני רוצה לעשות, או זה מה שטוב לי".
בערבית עיראקית עליה גדלתי, קראו לזה "עייב", וכמו שהסופרת ברוב כשרונה כותבת, בדרך כלל המילה מופיעה הן כתגובה של מישהו קרוב, אם, סבתא או חברה קרובה, או במצב היותר קשה, כהוראה פנימית של מגבלה שהאדם יצר לעצמו.
דניאל היא בת למשפחה מרוקאית, ליברלית ופתוחה. שני אחיה הפכו לרואי חשבון וממלאים בכבוד את מצוות ה"חשומה" המשפחתית, ואילו דניאל הופכת יזמית לחברות תקשורת ופרסום. לדניאל שתי חברות, לאו דווקא מרוקאיות שממלאות באדיקות את ה"חשומה" שלהן. מהלך חייהן והקורות אותן מתואר בקלילות ובהומור נפלאים בספר.
אם אני ממליץ ככלל יסוד, להימנע מקריאת ספוילרים של תוכן העלילה, הרי בספר זה על אחת וכמה. התפניות בעלילה הן חלק מהתובנה הבסיסית שסיגל אביטן, הסופרת, מובילה ונוטעת בנו במהלך הקריאה.
הספר כתוב בקלילות ובהומור אמתי, שבו הגיבור צוחק בראש וראשונה למשוגותיו ומתוך זה הוא גם מאיר שטויות של אחרים. אין כאן סרקזם ולעג ואין בספר הטפה, ולכן הקריאה הופכת לכיפית. כל אחד ימצא סיטואציות שבהם הוא היה או מזדהה איתן.
אביא דוגמה להומור.: " וכשהיא התעוררה וניערה את ה- MA מאבק היא גילתה שהכפילו אותו והוא למעשה הפך ל- MAMA וזהו".
כוחו המיוחד של הספר הוא בתובנותיו. אין מקום להביא את כל התובנות הגלויות המלוות בכושר כתיבה נפלא,אבל אביא כמה טעימות מהן.
"דמסקי אמרה לי פעם שלדעתה גם אצלנו יש קורבנות של רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, עם הבדל אחד בלבד: שם הורגים בני אדם בגלל כבוד וכאן רוצחים להם את הנפש בגלל ה "מה יגידו".
או .." ובעוד היא משמיעה תלונות בנוסח, " בובה, מה זו הזוועה הזאת? אף אחד לא הכין אותי לכך שתשעה חודשים אחרי סקס מגיעים תשעה חודשים ללא שינה"..
אחד הקטעים היפים בספר הוא ציטוט מאמרתו של הרב קוק, אותו אשאיר לקורא להתבשם בה כחלק מהקריאה.


בקיצור, ספר חכם, כתוב בהומור ומעורר מחשבה גם כשמסיימים אותו.
שווה ומהנה לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על חשומה