ביקורת ספרותית על ציפור ישנה - ספריה לעם #448 מאת יוכבד רייזמן
ספר מעולה

---

בצוואתי הלא רשמית, במקרה של קומה או וגטטיביות, הוריתי למשפחתי לגאול אותי מייסורי ולתרום את האיברים. אני לא יכול לדמיין מצב בו ארצה שנפשי תהיה כלואה כציפור בכלוב.

פייגי, בת למשפחה חרדית, נופלת למשכב מדומה לאחר שחתנה מבריז לה וממיט עליה קלון.

הסיפור מגולל מנקודת מבטן של מספר רב של דמויות, ובתוך כך פורש בפנינו את ההיסטוריה המורכבת של המשפחה.

אני תוהה כמה זמן יכולתי להחזיק מעמד בהתחזות שכזו, גם לו הייתי מתמסר בחירוף נפש לסיבה לכאורה ראויה (לטעמי לא יותר משבוע).

העלילה מתרחשת בשכונות גדושות עוני ויגון, שכונות הקיימות גם בימינו. מהבחינה הזו הרומן הוא אל-זמני ויכול היה להיכתב גם היום.
סיפורן של חלק מהדמויות, נשזר במחנות הריכוז וההשמדה, אולם בדומה לשאר הטרגדיות, גם זה מתואר באגב אורחא. כל דמות אומללה יותר מזולתה ואדישה כבר להיעדר המשמעות.

רייזמן כותבת בעברית מופתית ומרנינה. כושר דמיונה יוצא דופן, גם לפרטים השוליים לכאורה, אותם היא מתארת ביד רחבה. היא מיטיבה לבדל בין דמויותיה ולייצר דימויים מדויקים ומכמירי לב.

לא הייתי מגיע לספר אילולא סימניה, כמות השבחים שקיבל מאנשים אותם אני מעריך, מפעימה.
לטעמי יש לו פוטנציאל להצליח גם כהצגה. הוא מעלה תהייה אודות אוצרות גנוזים נוספים של רייזמן.

ילדים הם המטרה, ונישואים הם האמצעי. בעצם שידוכה ליוחנן, הסכימו בני משפחתה של פייגי להקריב את עתידה לטובת הכלל (למען אביה הגוסס, במקרה דנן), מנהג המצטייר כלא חריג במיוחד בקהילה החרדית.

מעניין היה אילו מרים הייתה מודעת להונאת בתה, ובאנוכיותה של אלמנה ערירית, קיבלה את המצב ובירכה עליו.

ציפיתי לשמוע על זמן האיכות של ליליה ופייגי והתאכזבתי מעט מחוסר האמינות שבתגובת האחיות לתחייתה.
אהבתי שהסיבה האמיתית למנוסתו של יוחנן נותרה נסתרת.

הבחירה של פייגי בין חיים ומוות הוכרעה בסוף על-ידי אמה - רק בעולם בו ניטלת מפייגי היכולת להגן על אמה, יכולה היא לשוב לחיים.

מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על ציפור ישנה - ספריה לעם #448