סתם ספרים, אני לא קורא. לא מאיזה מקום לא נכון או משהו, פשוט כבר סידרתי לעצמי מספיק ברשימה, ויש כלכך הרבה שמעניינים אותי, שנדיר שאני סוטה קצת ופונה לכאלה שאנונימיים בשבילי.

''ציפור ישנה'' הגיע אליי בזמן ספציפי שבמקרה התאים, והדבר היחיד שמשך אותי בתיאור שכתוב על הכריכה מאחורה, הייתה המילה ''חרדית'' שכתובה שם בהקשר של העלילה.

נו נו, אז טריגר יש, ומן הסתם שכשאתחיל לקרוא, אחפש את מה שבגינו בחרתי דווקא את הספר הזה.

ו... נו מה, אני אישית קצת התאכזבתי. הקו הכביכול חרדי שנושא את העלילה, לא הרגיש לי נוכח בכל הצבע שלו ולפעמים היה נראה שרק במקרה הסופרת בחרה לבסס אותו ככזה (מן הסתם היא ג''כ חרדית מסוג כלשהו, לא הצלחתי לחלץ עליה שום פרט מעבר לעובדה שהיא גרה בבני ברק ושקוראים לה ''יוכבד רייזמן'')

ככה או ככה הספר בסדר, הוא יכול לעבוד, מי שלא אני יכול להנות ממנו המון, אבל אני לכשעצמו לא נהניתי ממנו כלכך.

פייגי, היא בת לאמא ואבא. אמא מתוסבכת שהתחתנה בגיל מבוגר יחסית עם אלמן, שאשתו (היפה יותר) נפטרה בגיל צעיר והשאירה לו 4 ילדים. כמובן כל הקונפליקטים והרגישויות שמגיעות עם זה, אבל ביום בהיר אחד אחרי שהחתן המיועד של פייגי מחליט להיעלם, היא מחליטה לשכב במיטה, ולהפוך ל''צמח'' בצורה יזומה. מה זאת אומרת? בימים וכלפי חוץ היא מענה את הסובבים אותה ואת אמא שלה (שהיא בת יחידנית אליה) בתור צמח ונטל, ובלילות היא קמה ומנסה לחיות חיים, עם כמה שהם יכולים להיות כאלה.
לפחות עד לסוף הכלכך טראגי שלמרות הכל כן מתח אותי.

עכשיו לא יודע, מילא היה איזה עסיס טוב של מנטליות ותרבות חרדית, או איזו התמודדות עם צורך נפשי אמיתי שתלוי בעקבות המצב, סבבה. אבל כל המתכון הנוכחי של הספר לא מצא חן בעיניי, ולרוב הכתוב והדמויות לא מצאתי את עצמי מתחבר, ולפעמים אפילו הרגשתי קצת כעסתי על חלקן.

רק אחרי שכתבתי את כל זה, הבחנתי בביקורות המהללות מאוד מאוד את הספר, בין היתר דווקא את השפה החרדית כביכול את האווירה, וכן השפה ''השחורה''.
ובכן, קצת מאכזב שלא מצאתי מכל זה. לגבי האווירה החרדית, מצטער אך גם כשהיא מוזכרת היא לא נשמעת, ולא מורגשת המנטליות המוכרת, שלה ציפיתי;
לא מספיק לי כמה מילים כמו ''קארטופעל'' ולא מספיק לי רק לציין כמה פעמים בודדות איזה מושג הלכתי נדוש, אני רוצה את הג'וס המשפחתי, המנטליות והשפה במלואה. קשה לי לקרוא על דמויות ולהתעלם ממשהו שאמור להיות טבוע בהן.

אוקצור, הספר יכול לעבוד ומצב גדול שהוא יעבוד, לכם, ופה הרווח הגדול שלכם :)

סתם ספרים, אני לא קורא. לא מאיזה מקום לא נכון או משהו, פשוט כבר סידרתי לעצמי מספיק ברשימה, ויש כלכך הרבה שמעניינים אותי, שנדיר שאני סוטה קצת ופונה לכאלה שאנונימיים בשבילי.

''ציפור ישנה'' הגיע אליי בזמן ספציפי שבמקרה התאים, והדבר היחיד שמשך אותי בתיאור שכתוב על הכריכה מאחורה, הייתה המילה ''חרדית'' שכתובה שם בהקשר של העלילה.

נו נו, אז טריגר יש, ומן הסתם שכשאתחיל לקרוא, אחפש את מה שבגינו בחרתי דווקא את הספר הזה.

ו... נו מה, אני אישית קצת התאכזבתי. הקו הכביכול חרדי שנושא את העלילה, לא הרגיש לי נוכח בכל הצבע שלו ולפעמים היה נראה שרק במקרה הסופרת בחרה לבסס אותו ככזה (מן הסתם היא ג''כ חרדית מסוג כלשהו, לא הצלחתי לחלץ עליה שום פרט מעבר לעובדה שהיא גרה בבני ברק ושקוראים לה ''יוכבד רייזמן'')

ככה או ככה הספר בסדר, הוא יכול לעבוד, מי שלא אני יכול להנות ממנו המון, אבל אני לכשעצמו לא נהניתי ממנו כלכך.

פייגי, היא בת לאמא ואבא. אמא מתוסבכת שהתחתנה בגיל מבוגר יחסית עם אלמן, שאשתו (היפה יותר) נפטרה בגיל צעיר והשאירה לו 4 ילדים. כמובן כל הקונפליקטים והרגישויות שמגיעות עם זה, אבל ביום בהיר אחד אחרי שהחתן המיועד של פייגי מחליט להיעלם, היא מחליטה לשכב במיטה, ולהפוך ל''צמח'' בצורה יזומה. מה זאת אומרת? בימים וכלפי חוץ היא מענה את הסובבים אותה ואת אמא שלה (שהיא בת יחידנית אליה) בתור צמח ונטל, ובלילות היא קמה ומנסה לחיות חיים, עם כמה שהם יכולים להיות כאלה.
לפחות עד לסוף הכלכך טראגי שלמרות הכל כן מתח אותי.

עכשיו לא יודע, מילא היה איזה עסיס טוב של מנטליות ותרבות חרדית, או איזו התמודדות עם צורך נפשי אמיתי שתלוי בעקבות המצב, סבבה. אבל כל המתכון הנוכחי של הספר לא מצא חן בעיניי, ולרוב הכתוב והדמויות לא מצאתי את עצמי מתחבר, ולפעמים אפילו הרגשתי קצת כעסתי על חלקן.

רק אחרי שכתבתי את כל זה, הבחנתי בביקורות המהללות מאוד מאוד את הספר, בין היתר דווקא את השפה החרדית כביכול את האווירה, וכן השפה ''השחורה''.
ובכן, קצת מאכזב שלא מצאתי מכל זה. לגבי האווירה החרדית, מצטער אך גם כשהיא מוזכרת היא לא נשמעת, ולא מורגשת המנטליות המוכרת, שלה ציפיתי;
לא מספיק לי כמה מילים כמו ''קארטופעל'' ולא מספיק לי רק לציין כמה פעמים בודדות איזה מושג הלכתי נדוש, אני רוצה את הג'וס המשפחתי, המנטליות והשפה במלואה. קשה לי לקרוא על דמויות ולהתעלם ממשהו שאמור להיות טבוע בהן.

אוקצור, הספר יכול לעבוד ומצב גדול שהוא יעבוד, לכם, ופה הרווח הגדול שלכם :)