ביקורת ספרותית על מטילדה - מרגנית # מאת רואלד דאל
ספר טוב

---

זוכרים שכשהייתם ילדים וההורים שלכם צחקו מאיזו בדיחה, או דיברו על משהו בלהט ובהנאה, ורציתם להשתתף, אבל הם אמרו לכם- "זה לא לגילכם", "אתם לא תבינו", "זה עניינים של גדולים"?

זוכרים שהמבוגרים הזכירו תוך כדי שיחה איזה מושג כלשהו, ארוך ומסובך, ואתם כששאלתם, קיבלתם את התגובה- "כשתגדל תבין?"

זוכרים את המשפט הזה? "כשתגדל תבין?"

את הספר הזה קראתי פעם כשהייתי בכיתה א. ניגשתי אליו שוב, מאוחר יותר, בשנות התיכון, וגם לאחרונה. אליו ואל כל שאר כתבי דאל- צ'ארלי בממלכת השוקולד", "מכשפות", ועוד. כמו הרבה אנשים מבוגרים שקראו את זה, נותרתי המום מהספרים שלו. מבולבל, מזועזע, ולא בדיוק יודע איפה לשים את עצמי. התיאורים הקיצוניים שלו, האווירה הקריפית משהו שאופפת את הסיפורים שלו- כולם טלטלו אותי, כמו הרבה אנשים אחרים. הביטוי "מה לעזאזל" לא מספיק כדי לתאר סיטואציות ומקרים שמתוארים בספריו, שלקורא הממוצע ייראו מלחיצים ואף פסיכופטיים, כאלה שיצלקו את הקורא הצעיר לכל חייו.

אבל אחרי כל זה,נזכרתי שקראתי את הספר הספציפי הזה גם כשהייתי בכיתה א. או בגן, או משהו כזה. בכל אופן, בסביבות גיל שש. טוב, קראתי זה לא המילה הכי מדוייקת. טחנתי את הספר הזה. התאהבתי בו. לא יכלתי לקרוא משהו אחר חוץ ממנו. וזה היה נכון גם לגבי שאר ספריו של דאל. אלה היו הספרים האהובים עליי. אז ניסיתי להיזכר מה לעזאזל תפס אותי כל כך כשהייתי ילד.

ואז זה הכה בי. הסופר הזה שונה משאר סופרי הילדים שאני מכיר. רוב סיפורי הילדים שאני הכרתי התחלקו לשניים- אלה שאתה נהנה מהם גם כילד וגם כמבוגר, העמוקים והפשוטים בו זמנית, שילדים יבינו ממנו משהו אחד ומבוגרים משהו אחר, ואלה הילדותיים מדי, השטוחים, שלא הילדים ייהנו מהם וגם לא המבוגרים.

הספרים של רואלד דאל, לפחות מבחינתי, שייכים לסוג שלישי- אלה שילדים, ורק ילדים, ייהנו מהם. זוכרים את המשפט- "כשתגדל תבין"? ובכן, כאן זה אותו הדבר רק הפוך. אני זוכר שבתור ילד, שעוד לא ראה יותר מדי, שעוד לא מבין את המשמעות האמתית של הזוועות והרוע שמתוארים בספרים האלה- בתור ילד, אני לא זוכר שהזדעזעתי, או שהספרים האלה צילקו אותי או משהו כזה. אני זוכר שמצאתי את כל הנושא הזה... מרתק.

בתור ילדים שקוראים ושומעים מגוון רחב של סיפורים, אנחנו מחפשים דווקא את הצד האפל יותר, המסוכן יותר, זה שאנחנו לא מכירים. זה שאנחנו רוצים לחקור. הספרים של דאל מספקים את הצד הזה שבנו. לאט לאט, ככל שאנחנו גדלים אנחנו מבינים, אבל כשאנחנו ילדים אנחנו רוצים לבדוק, לחקור, לגלות, ולא תמיד דווקא את הצדדים הנעימים והיפים שבסיפורים ובעולם שלנו.

נכון, לקורא המבוגר הדברים האלה ישמעו מזעזעים ואפלים- אבל זאת בדיוק הסיבה שהקורא המבוגר אינו קהל היעד של הספר הזה.

מומלץ בחום לכל מי שבאמת זוכר איך זה להיות ילד.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על מטילדה - מרגנית #