ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 באוקטובר, 2019
ע"י Tamas
ע"י Tamas
האם מוסד מלוכה ארכאי עדיין רלוונטי בעידן המודרני? תלוי את מי שואלים. מבחינת הבריטים, לממלכה המייצרת עניין ציבורי, יש עדיין משמעות רבה עבור הציבור הבריטי. מלבד הערך ההיסטורי ואולי גם כלכלי, בית המלוכה עונה על צורך אחר, וזה – סיפור אגדה. בעידן בו הטכנולוגיה פורצת גבולות, בית מלוכה ארכאי מייצג את סיפור האגדה ונותן לה ממשות – חתונות מלכותיות, תינוקות-יורשים, זאת לצד הצורך ביציבות ובטחון ברגעי משבר. אבל הפופולריות הזו היא כלל עולמית, וכל גיהוק או עיטוש מחצר המלכות הופכים לאייטם חדשותי בתקשורת (גם אצלנו): מעלליהן לכאורה של הרויאל ביצ'יז או הרויאל בסטיז – קייט ומייגן, הסכסוך לכאורה בין הנסיכים - וויליאם והארי, הסתבכותו של הנסיך אנדרו בשערוריית המין של אפשטיין. והמלכה? עסוקה ב"לקרוא לסדר" את בני משפחתה. את הפופולריות העצומה של בית המלוכה יש לזקוף, ראשית, למלכה. אבל גם היא כנראה מבינה כי בית המלוכה צריך להתעדכן ולהתאים עצמו לשינויים החלים בעידן הדיגיטלי, ומישהו צריך לנהל את הנוכחות שלה, בעין הציבור ובבימת העולם, אונליין. לכן לאחרונה פרסם הארמון בקינגהאם משרה למנהל מדיה חברתית ודיגיטלית עבור המלכה. אז אומנם בית המלוכה עושה מאמצים רבים על מנת להישאר רלוונטי ולשמור על הכיסא, אבל זה דבר שאינו שונה משיטות ממשל אחרות שאנו מכירים....
ועם כל המאמצים והחובות של המלכה, מה לגבי הנאה? מה היא נוהגת לעשות בזמנה הפרטי? מלבד הטיולים הרגליים עם הכלבים המלכותיים. שאלה זו, כנראה, סקרנה את את אלן בנט אשר החליט לצאת לטיול רגלי עמה בסיפור שלפנינו. באחד מטיוליה הרגליים מובילים אותה כלביה לחצר בה מצויה ספרייה ניידת, וזהו תחילתו של סיפור האהבה של המלכה עם גילוי נפלאות הקריאה. בנט מתאר בצורה שנונה ומשעשעת את התהליך שעובר על מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, כאשר היא מתחילה לקרוא ספרים עם הגיעה לגיל גבורות. היא נוכחת לדעת כי התארים שהיא מעניקה לסופרים אינם ערובה לפופולריות כתביהם ולאהבת ההמונים. את הספר הראשון שהיא שואלת מהספרייה היא מסיימת לקרוא למרות שאינו מושך אותה "כשאני מתחילה ספר אני גומרת אותו. כך חינכו אותנו. ספרים, לחם בחמאה, פירה תפוחי אדמה – לגמור מהצלחת. זאת הפילוסופיה שלי מאז ומעולם." תחביב הקריאה החדש שלה אינו זוכה להערכה ופרגון מצד חוגים שונים במלוכה. היא נוזפת במזכירה האישי אשר סבור, כמו שאר אנשי צוותה, כי היא מזניחה את חובותיה לטובת הקריאה. "כשאתה אומר תישארי ממוקדת.....אני מניחה שכוונתך היא כי עלינו להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. ובכן, האצבע שלי על הדופק כבר יותר מחמישים שנה ולכן אני חושבת שלא יזיק מדי פעם להזיז את האצבע ולהפוך דף." היא מתרעמת כאשר אנשי האבטחה ממהרים להחרים את ספרה בטענה כי חשבו שמדובר במטען שיש לפוצצו "נכון, בדיוק בזה מדובר. בספר יש מטען שנועד להצית את הדמיון." העוינות לקריאתה אינה מוגבלת רק לבני אנוש ואפילו כלביה דואגים לרייר ולקרוע את ספריה לגזרים. הייחודיות של הספרים מבחינתה, מלבד העובדה שהם עורכים עבורה היכרות עם חיים ועולמות אחרים, שהם לא עושים אפליות וכל הקוראים שווים בעיניהם, גם היא.
הקוראים מתוודעים להתפתחות תהליך הקריאה של המלכה - טעמה בספרים, ביקורתה על סופרים וספרים והשפעתו עליה - המחוברות שלה לרגשותיה, התעניינותה באנשים מתוך מקום של אכפתיות ולא מתוך נימוס והבחנתה בפרטים. כל זאת לצד חובותיה המלכותיים, יחסיה עם נתיניה, מפגשיה עם ראש ממשלתה והיחסים בין המלוכה לפוליטיקה.
סיפור סאטירי חביב. הרעיון של בחירת דמותה המרוחקת של המלכה כמקור ל"האנשה" מקסים, הכתיבה של בנט חיננית עם קריצה קומית והסוף מפתיע ומשעשע, ככזה שיכול להצית את דמיונם של חלקים מסוימים בממלכה .... (רק בגללו קיבל הספרון חצי כוכב נוסף).
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לפני יומיים קייט מידלטון הדוכסית מקיימברידג' נצפתה עם שני ילדיה בקניית תחפושות בסופר.
האזרחים והצהובונים הבריטיים לא נרגעים מהתרגשות. תארי לך שאת פוגשת את דוכס יאיר בסופר השכונתי, קונה לעצמו משרוקית על חוט... |
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אני מעריכה את בית המלוכה הבריטי מסיבה אחת - ההחלטה להמליך מלכות, בזמן שכל בתי המלוכה האחרים
התייחסו גם לבנות מלכים כמי שלא מסוגלות לחשוב. אמנם לקח לבריטים עוד כמה מאות שנים כדי לתת שוויון זכויות מלא לנשים, אבל בהתייחס לעולם גם זה נסלח להם. חוץ מזה לא חסרים מוסדות ארכאיים בכל מדינה. גם אצלנו. אבל משום מה אף אחד לא מוכן לבטל אותם. וזה בלי להזכיר את הצורך בשינוי במוסדות קיימים - שינויים שפוחדים לבצע. |
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה Tamas, הפעם אני אוותר.
|
|
רץ
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
יופי של ביקורת - החשיבות של בית המלוכה היא בקשר שלמדינה כמו אנגליה יש לעבר והכבוד שהיא מייחסת למסורת,
כשאני רואה את בית המלוכה כעת, הוא מייצג גם את אילזבט הראשונה, שלבטח לא הייתה בתולה, וגם את ויקטוריה הגדולה. הייצוג הזה הוא לטוב או לרע, בסופו של דבר אנחנו וגם הם בני אדם בשר ודם.
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
עד כמה שזכור לי, דווקא אלה שלא קראו או קראו ספרים "לא נכונים", הובהר להם היטב
מה מקומם (הכוונה שלי לעלילת הספר ולדמויות שהיו בו, מבלי לגרוע מעובדה ידועה שהשחצנות הזאת קיימת בכל מקום אחר)
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה לכולם על התגובות!
עמיחי - תודה רבה על ההמלצה. רשמתי לפני. פואנטה - אין חצאים, אבל זה ספר חביב פלוס ברמה של 3.5 כוכבים בעיני. השחצנות שלו סתם משעשעת. אגב, מי שלא קורא גם ככה לא יידע שקצת השתחצנו עליו:). תהיתי גם לגבי הסופרים שהוזכרו בו בצורה משעשעת אבל לא בהכרח מחמיאה... כרמליטה, יעל, אתל, פרפר, מחשבות, סקאוט, חני, פאלפ - תודה רבה. |
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה תמס.
ספר בסדר כזה, ותו לא. מצטרפת להמלצתו של עמיחי על "כל כללי הטקס". ספר טוב מאד. |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סדרת מפגשים של שירה ומוסיקה בספריה הלאומית בירושלים
פירסמתי תחת פורום אירועים: https://simania.co.il/forum.php?showNoteId=381353#noteId_381353 |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אם לאנגלים לא אכפת
אז מי אנחנו...משלמי המיסים האנגלים, זה עליהם.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא אוהב מוסדות
כאלה. שעוברים בירושה.
אני מניח שהבריטים לא ביטלו אותו כי חשו רגשות אשם לאחר מעשה קרומוול. סקירה מעניינת . |
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אכן זכור לי כחביב פלוס אבל גם שחצני (ההסבר בסיכומון):
"ממתק בריטי משעשע המשתייך לז'אנר "ספרים לאוהבי ספרים". עם יד על הלב, יש בו לא מעט יוהרה מטעם אותה קבוצת איכות אליטיסטית-תרבותית הממקמת עצמה מעל חיי שעמום נטולי משמעות של אלה שלא בורכו באהבת הקריאה ומעמידה אותם במקומם (הנחות יותר, מן הסתם) אבל יש לי פריווילגיה של אחת שמעיזה לשייך את עצמה ל"אוהבי ספרות" אז בחרתי שלא להיעלב בשביל הצד השני. זאת לא "יצירת מופת של קומיות מזוקקת" כדברי התקצירן-המגזימן אבל הסיפור חמוד ומבדר, גם אם על חשבונם של אחרים." |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
בית המלוכה הבריטי הוא עניין מיותר עוד יותר מאשר נשיא בישראל (בלי קשר לנשיא הנוכחי, שהוא מנטש), אך נראה שלפחות חלק מהעם הבריטי נהנה מקיומו, מסיבה בלתי מובנת, אולי מתוך הרגל של מתן כבוד לאנשי אצולה בכלל, על שלל תאריהם.
|
|
אתל
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סקירה חביבה. הוספתי את הספר לרשימה :)
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
את הספר אהבתי מאד. וגם את הביקורת.
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
באמת ספר חביב.
יש לאלן בנט ספר טוב ממנו בהרבה - "כל כללי הטקס". מומלץ. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא זוכר מתי קראתי משהו בריטי סביר לאחרונה.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
בדיוק הזמנתי אותו ואני לא מתחרטת עוד יותר למקרא דברייך.
נדמה שמדובר בספר שמהווה אתנחתא חביבה ובריטית הומוריסטית- שילובים שאני אוהבת מאוד. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא מזמן ראיתי את הסדרה הכתר. בית המלוכה קיים. אין מה לוסיף או לגרוע. הם בני
אדם גם, למרות הכך.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת