|
|
|
2.
|
|
במאבק ההרואי על קיומנו שפרץ בשבעה באוקטובר לקחו חלק כמה מאות אלפי ישראלים שמדינתם הטילה בהם דופי.
יוצאי ברית המועצות שעלו לישראל, בחרו לעזוב את חייהם מאחור ולהפוך את ציון לביתם. בגולה הם נקראו ז'ידים, יהודונים, ואילו במולדת שאליה חזרו הם הפכו ל"רוסים" שהקשר שלהם לזהותם היהודית מוטל בספק.
יותר יהודי ממך חושף את מסכת הייסורים והתלאות שמציב הממסד הרבני הממלכתי בפני יוצאי ברית המועצות המבקשים להתחתן, להתגייר או להיקבר עם אחיהם, מצביע על המחיר הכבד שגובה ההתנהלות הזו מכבודם ומתחושת השייכות שלהם, כמו גם מחוסנה של החברה הישראלית; הוא קורא לסדר יום לאומי חדש, שבו שער הכניסה לעם היהודי יופקד בידי רבנות המכירה בערך ובקשר של יהדות ברית המועצות ושל הסולידריות הישראלית לסיפור היהודי.
אלקס ריף היא מייסדת ומנכ"לית "לובי המיליון", המייצג את הצרכים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות. בעבר הקימה את "הבריגדה התרבותית" שהכניסה לתרבות הישראלית את חג הנובי גוד. ריף כתבה שני ספרי שירה על חוויותיה כעולה והיא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית. נולדה בברית המועצות, כיום אוקראינה, ומתגוררת בתל אביב. בזוגיות עם דניאל ואם לגור, עוז ואליאנה....
|
|
3.
|
|
הַבֹּקֶר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּנִי:אִמָּא, בְּרוּסִית.אָז הֵכַנְתִּי לוֹ חֲבִיתָה, בְּרוּסִיתוְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל הַסִּיר, בְּרוּסִיתוְקָרָאתִי לוֹ "דִּירָה לְהַשְׂכִּיר", בְּרוּסִית. הַיּלֶֶד הַצַּבָּר שֶׁלִּיאוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אוֹתִי שׁוֹבֶרֶת זִכְרוֹנוֹתבִּשְׂפַת אִמִּי,נזִכְֶּרתֶ בְּעַצְמִילִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָהתּוֹבַעַת — אִמָּא, בְּעִבְרִית. כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ בַּגַּןלֹא הִצְלַחְתִּי לְחַבֵּקבְּרוּסִית.שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה אַתֶּם בָּאָרֶץ,אָמְרָה לִי הַפְּקִידָה בַּדֹּאַר,וַעֲדַיִן מְדַבְּרִים עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּכֶםרוּסִית.
בעיר הלידה מתעקש להפיח חיים במושג שנשחק עד דק, הטראומה. הוא נפתח בפואמה כואבת על חוויית הלידה, שמתכתבת עם "בעיר ההריגה" פואטית וגם ביוגרפית, בהקשר של ארץ הולדתה של ריף. בהמשכו הוא עוסק, בשני קולות, בטרגדיה במשפחה, אבל דומה שהטראומה העמוקה ביותר — אם גם שקופה וחרישית — היא חוויית ההגירה שאינה מגלידה, שמוסיפה להתרחש, לערער ולאיים על הזהות גם שנים לאחר שכביכול נשארה מאחור, והיא נוכחת בכול: בשפה מן הסתם, במשפחה, ביומיום, ואפילו במחסה האהבה. אל מול הפגע המתמיד הזה מעמידה המשוררת מאבק מתריס, סירוב להרכין ראש: "סוּס עִם סַכֵּי עֵינַיִם / לֹא תָּמִיד בָּטוּחַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ / אֲבָל הוּא יַגִּיעַ." - טל ניצן...
|
|