ביקורת ספרותית על תמול שלשום (כריכה לבנה) - כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון # מאת ש"י עגנון

---

את כתביו של שי עגנון בלתי אפשרי לקרוא ככל סיפורת או רומן, ואם כבר בוחרים בו האפשרות היחידה היא לגמוע אותו, כי על הרומנים שלו אפשר להתענג שבועות, להאט את הקצב להכיל כל שורה במלואה ולחזור שוב ולקרוא אחורה וקדימה, כי זו אף פעם לא יכולה להיות קריאה מרטונית, אז לכל מי שאצה הדרך שלא יבחר בעגנון . ובוודאי יהיו גם כאלו שלא יתחברו לסגנון הכתיבה שלו, השירית, הפואטית, שתובעת לעצמה או מכתיבה למעשה את הקצב המתון המתחשב והמהורהר.

"לשון רוויה ומתעדנת, בעלת מקצבים מדודים, ועטופת נחת רוח, מדרשית עם הדהודים חמימים של לשון יראים. כזו המלווה בפעימות וניגונים אידישאיים .. כך על פי תיאורו של עמוס עוז.

תמול שלשום הוא רומן ריאליסטי ובאותה מידה גם סימלי על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה. גיבורו הוא יצחק קומר, הנוטש מולדת אחת גאליציה למען מולדת אחרת, נע בין יפו לירושלים, מחפש ולא מוצא עבודה אצל האיכרים במושבות, מתייאש מהחלום לעבוד את האדמה, ומתפרנס מעבודת צבעות. דרך הגיבור מתאר עגנון בדקות הבחנה פסיכולוגית עולם תמים מלא בתקווה ועמוס באכזבות, הוא מדגיש את הפער שבין יפו לירושלים שהן זירת ההתרחשויות, מכניס אותנו לתוך תהפוכות חייו של קומר ומוביל אותנו עד לתפנית הטראגית בגורלו. ( אצל עגנון אגב, הגיבורים הם אנשים קטנים העושים מעשים קטנים...והקטנות הזו שלו בדרכה מרמזת על גדולות... ).

אצטט עוד קטע מספרו של עמוס עוז שהיה שכנו של עגנון ("סיפור על אהבה וחושך"), שממנו ניתן יהיה לצבוע בגוון נוסף את הסופר המוערך הזה :

אף פעם לא שרר אור יום בבית עגנון. תמיד עמדו שם מעין דמדומים...ואולי דלק שם אור חשמל אלא היה זה חשמל ירושלמי צהוב וקצת קמצני, האדון עגנון היה חוסך בחשמל. מה סיבת האפלולית קשה לדעת היום, ואולי כבר אז קשה היה לדעת. אם כה ואם כה בכל פעם שהאדון עגנון היה קם ממקומו וניגש לשלוף כרך זה או אחר מאחת האצטבאות שלו שדמו לעדת מתפללים צפופים כהי לבוש, מרופטים קצת, הייתה דמותו מטילה סביבה לא צל אחד כי אם שניים שלושה צללים ויותר, כך נחרתה דמותו בזיכרון ילדותי- וכך אני זוכר אותו עד היום – איש מתנועע בתוך הדמדומים ושלושה או ארבעה צללים שונים מתנועעים בלכתו לפניו או לימינו מאחוריו מעליו ומתחת לרגליו .

יצירת מופת ואין מה להוסיף .

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על תמול שלשום (כריכה לבנה) - כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון #