בשנת 1992 חגגה הוצאת "עם עובד" חמישים שנה, ולרגל החגיגות בחרה להדפיס מחדש עשרה מספרי "הספריה לעם" המובחרים ביותר (לדעת ועדה פנימית כלשהי).
הספרים האלה זכו למדבקה מוזהבת חגיגית, כמו זו שמופיעה בתצלום הכריכה כאן.
מלבד "העוז והתפארת" זכו לכבוד גם "מארש רדצקי" של יוזף רוט, "ציד בודד הוא הלב" של קרסון מק'קלרס, "מאה שנים של בדידות" למארקס ועוד (צר לי שאיני זוכר מי הם). כולם מצוינים ונהדרים, כל אחד בדרכו הייחודית.

פעמיים ניסיתי לקרוא את "העוז והתפארת" ונשברתי. הספר מתחיל כ"כ מעורפל ועגמומי שפשוט לא יכולתי להמשיך.
בפעם השלישית, הו הפעם השלישית, זה הצליח.
גרין כתב את הספר ב-1940, כמה שנים לאחר שהסתיימה המהפכה המקסיקנית שמהווה את הרקע הישיר לספר.
בשנות ה-20 ניסה השלטון במקסיקו לבסס את המהפכה שהחלה כעשור קודם לכן, מהפכה שמטרתה הייתה להפוך את מקסיקו למדינה מודרנית, מתקדמת וחילונית שמופרדת מהדת. צעד חשוב בדרך לשם היה הורדת הכנסייה הקתולית מרום עמדתה בחברה המקסיקנית. בשנות ה-20' נקטו השלטונות בצעדים חריפים נגד הכנסייה שהייתה אהודה בקרב העם והחלה לרדוף אחרי כמרים, כלאה אותם או הרגה אותם. מה שבטוח בטוח.
הספר של גרין עוקב אחר בריחתו של כומר אחד. ליתר דיוק הספר עוקב אחר כומר שנאלץ לברוח. כלומר מה שחשוב בספר הוא הכומר עצמו ולא עצם הבריחה עם ההרפתקאות שמאפיינות אותה.
גרין מעמיק חדור לתוך נבכי נפשו הנוצרית של גיבורנו האומלל.
מאיגרא רמה באמת מידרדר הכומר למצב נפשי של אימה, נרדפות והשפלה, ולכל מיני סיטואציות פיזיות קשות ומעליבות.
נפשו והכרתו הדתית מובילים אותו להרהורים נוגים-טרגיים על מצבו של האדם, על גלות האדם בעולם הזה וסבלו האיום.

זהו ספר מעמיק וקודר מבחינה הגותית, וערכו הדתי-אוניברסלי עצום.
ספר אדיר, וכמובן מומלץ למי שלא נרתע ממאמץ אינטלקטואלי אמיתי בקריאה. תתכוננו - צריך כוח.
אבל באמת באמת כדאי.

בשנת 1992 חגגה הוצאת "עם עובד" חמישים שנה, ולרגל החגיגות בחרה להדפיס מחדש עשרה מספרי "הספריה לעם" המובחרים ביותר (לדעת ועדה פנימית כלשהי).
הספרים האלה זכו למדבקה מוזהבת חגיגית, כמו זו שמופיעה בתצלום הכריכה כאן.
מלבד "העוז והתפארת" זכו לכבוד גם "מארש רדצקי" של יוזף רוט, "ציד בודד הוא הלב" של קרסון מק'קלרס, "מאה שנים של בדידות" למארקס ועוד (צר לי שאיני זוכר מי הם). כולם מצוינים ונהדרים, כל אחד בדרכו הייחודית.

פעמיים ניסיתי לקרוא את "העוז והתפארת" ונשברתי. הספר מתחיל כ"כ מעורפל ועגמומי שפשוט לא יכולתי להמשיך.
בפעם השלישית, הו הפעם השלישית, זה הצליח.
גרין כתב את הספר ב-1940, כמה שנים לאחר שהסתיימה המהפכה המקסיקנית שמהווה את הרקע הישיר לספר.
בשנות ה-20 ניסה השלטון במקסיקו לבסס את המהפכה שהחלה כעשור קודם לכן, מהפכה שמטרתה הייתה להפוך את מקסיקו למדינה מודרנית, מתקדמת וחילונית שמופרדת מהדת. צעד חשוב בדרך לשם היה הורדת הכנסייה הקתולית מרום עמדתה בחברה המקסיקנית. בשנות ה-20' נקטו השלטונות בצעדים חריפים נגד הכנסייה שהייתה אהודה בקרב העם והחלה לרדוף אחרי כמרים, כלאה אותם או הרגה אותם. מה שבטוח בטוח.
הספר של גרין עוקב אחר בריחתו של כומר אחד. ליתר דיוק הספר עוקב אחר כומר שנאלץ לברוח. כלומר מה שחשוב בספר הוא הכומר עצמו ולא עצם הבריחה עם ההרפתקאות שמאפיינות אותה.
גרין מעמיק חדור לתוך נבכי נפשו הנוצרית של גיבורנו האומלל.
מאיגרא רמה באמת מידרדר הכומר למצב נפשי של אימה, נרדפות והשפלה, ולכל מיני סיטואציות פיזיות קשות ומעליבות.
נפשו והכרתו הדתית מובילים אותו להרהורים נוגים-טרגיים על מצבו של האדם, על גלות האדם בעולם הזה וסבלו האיום.

זהו ספר מעמיק וקודר מבחינה הגותית, וערכו הדתי-אוניברסלי עצום.
ספר אדיר, וכמובן מומלץ למי שלא נרתע ממאמץ אינטלקטואלי אמיתי בקריאה. תתכוננו - צריך כוח.
אבל באמת באמת כדאי.