שדות תעופה מרתקים אותי.
גם כבישים.
אנשים באים הולכים, אתה רואה אותם לכמה שניות/דקות/שעות וזהו. כנראה שלא תראה אותם שוב לעולם.
ולאן הם הולכים? מי הם? מי מחכה להם בבית? מה הם אכלו לארוחת בוקר?
לא מזמן נחתתי בשדה התעופה JFK כאשר אדם, אחד הנוסעים, הציע את עזרתו בסחיבת המזוודה.
אמנם אבא אמר לא לדבר עם זרים אבל כשניו יורקי מתחיל איתך- את תעני לו.
כבר התחלתי לדמיין את החתונה שלנו, את הגרין קארד שלי ואת הדירה באפר איסט סייד עד שהתור בחסות טראמפ הפריד בננו.
אבל התחושה נשארה זהה- הכל יכול לקרות בשדות תעופה.
"רצח ראוי" מביא לנו את סיפורה של לילי, שנתקלת בבר של שדה התעופה בטד.
הם מדברים קצת, שותים המון ועולים על הטיסה.
במהלכה הוא מתוודה בפניה שגילה כי אשתו בוגדת בו ומשם העניינים מסתבכים.
הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטן של הדמויות בספר.
לא אספר מעבר כי לדעתי זה גובל בספוליירים.
כן אספר שהספר השאיר אותי דרוכה גם כשלא קראתי אותו, שהוא כתוב בצורה קלילה וזורמת,
שסיימתי אותו בשעות ספורות ושכל שורה מחברת לך עוד חתיכה בפאזל.
המתח קיים ברוב פרקי הספר, ישנם קטעים שהותירו אותי מזועזעת במקצת, וגילתי שקשה לזעזע אותי, ושמאוד רציתי ולא רציתי להגיע לסוף,
שהשאיר לי טעם של עוד.
הדמות של לילי מהפנטת, מרתקת ואמינה וכתובה בצורה מדויקת. בא לי להיות חברה שלה.
תקראו ותהנו והכי חשוב-אל תדברו עם זרים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
