ביקורת ספרותית על לבד בתיאטרון המוות מאת טרי הייז
ספר טוב

---

מה אגיד ומה אומר-
*שמה שכפ"צ ותופסת מחסה*
לא עפתי.

בספר זה אנו נתקלים בסוכן אשר נשלח למשימת התאבדות בערך- ללכוד טרוריסט מהזן החדש. פירוט מעבר גובל בספוילר לטעמי.
אתחיל מהמעולה לפחות טוב בהדרגה:
*אני בן אדם לוגי. צריכה שלכל דבר תהיה סיבה, התחלה וסוף.
הסופר עושה זאת בצורה מושלמת- הוא לוקח את הקורא גם 30 שנה אחורה אם צריך. מפרט על אילן יוחסין שלם של משפחות, על מנת לתת לקורא הסבר מוצדק לכל מה שקורה. בהרבה ספרים הסופר משאיר אותך לתהות איך הרוצח הפך לכזה, למה האנס אונס וזה יכול להטריף אותי לפעמים. שאפו הייז, אהבתי.
*העלילה כתובה בצורה פנומנלית ונותנת לקרוא תחושה שהוא מסתובב ביחד עם הסוכן (סקוט? ג'וד? מי?) ברחובות בודרום ועם הטרוריסט באפגניסטן. כמו כן, היא מעבירה רגשות בצורה מושלמת בעיני. מודה שהזלתי דמעה בכמה מהפרקים.
*הסוף מספק וראוי בעיני- חשוב מאוד, במיוחד לאור העובדה שהספר ארוך.
*הספר נותן תחושה לקורא שהמידע שמפורט בו הוא אמיתי.ניכר כי הייז עשה עבודת מחקר מעמיקה על כמה אתרים בעולם, אך הופתעתי לגלות שישנם דברים שהם פרי דמיונו. אשווה את זה למשחקי הכס לצורך העניין- הסדרה נותנת תחושה שבעבר אכן היו קיימים דרקונים, מכשפים וענקים. הוא מאוד "אמיתי".
*אבל וזה אבל גדול- הדמויות מוגזמות בעיני.
הסוכן הוא כל יכול, גיבור על, שבקושי הצלחתי לזהות אצלו פן אנושי- הוא לא אוכל, עושה רושם שהוא לא ישן, הוא לא מתקלח, נוהג במשך שעות על גבי שעות ויודע הכל. שלא נדבר על הצורך באישה שמוזכר רק פעמיים בכל 700 העמודים.
שלא נדבר על הטרוריסט- הולך מאות קילומטרים, מוצא הכל בגוגל, הכל בא לו מאוד בקלות אחרי שיטוט בכמה אתרים.
נו באמת.. אמנם הוספת פן אנושי אולי הייתה מאריכה את הספר ב100 עמודים אבל כבר הגענו עד לפה, לא?
*העלילה עצמה מעניינת מאוד אבל לא מותחת.
לא הרגשתי שמדובר בספר מתח פר אקסלנס אלא בספר אינפורמטיבי,
בעמוד 500 בערך כבר הרגשתי שאני ממשיכה לקרוא רק כדי לסיים את הספר ולא כי אני רוצה.
הספר ארוך מדי. יכל להתקצר בקלילות ב150 עמודים. ישנתם תיאורים מתישים לעיתים, מיותרים, שלטעמי אינם מוסיפים גורעים מהספר. למלמים אם תרצו.

לא בטוחה שאמליץ על הספר לצערי, אולי לחובבי ריגול מושבעים, לא נשארתי עם אפקט ה"וואוו".
אם כבר החלטתם לקרוא, כן ממליצה לקרוא אותו בחורף. הספר יחסית כבד והעובדה שקראתי אותו בחום של 40 מעלות כנראה לא עשתה לו טוב.
עם זאת, על כתיבה כזו ומאמץ ניכר, הספר מקבל 4 כוכבים בזכות ולא בחסד.
קפצתי לטבילה בסנטוריני, כבר אשוב.

» ביקורות נוספות של ברברה
» ביקורות נוספות על לבד בתיאטרון המוות