ביקורת ספרותית על לבד בתיאטרון המוות מאת טרי הייז
ספר מעולה

---

אני וספרי מתח לא ממש מסתדרים. את לבד בתיאטרון המוות אהבתי מאוד. אלה החדשות ועכשיו להרחבה.
טרי הייז הוא תסריטאי. תסריטאי נוהגים לכתוב ספרים שימצאו עצמם עד מהרה כסרט, והקופה תצלצל. אני לא אומר שזה לא עבר להייז בראש, אבל הוא ניחן במתנת הכתיבה וזה ניכר בכל עמוד ועמוד.
בניגוד לספרי מתח אחרים, בהם הדמות הראשית סובלת מכיעור/אופי זעפני/אשה כעסנית/טראומה מן העבר ועוד מרעין בישין, הגיבור שלפנינו נאה בעיני עצמו, אומץ ע"י זוג נטול ילדים ונותר ללא טראומה ממשית מעברו זה, מכיר בערך עצמו, אך לא מתנשא ובעיקר רוצה בגיל שלושים פלוס ממש קצת לצאת לגמלאות ולהתיישב בפריז המעטירה, מטרה בהחלט נאה ובחירה הולמת ביותר. כל הסיבות הללו היה בהן די בפני עצמן, אבל צריך גם בשר למלא כמעט 700 עמודים דוהרים. ובשר בהחלט יש.
סקוט מרדוק, זה הגיבור, שב מן הכפור הפריזאי. הוא אמנם סוכן מהולל בדימוס ועל דלתו "נא לא להפריע", אבל העבר נוקש על דלתו וספר שכתב בשם ששאל מאדם מת גורם לבלש משטרתי לאתר אותו, למרות מאמצים ניכרים לטשטש את השבילים המובילים אל דירתו הפריזאית.
במקביל, צעיר סעודי, שאביו איבד את ראשו, תרתי משמע, הופך לשונא הן את הסעודים והן את בני בריתם האמריקאים וככה על הדרך גם את ישראל. זו חבילה מוכרת. הוא מתבגר, לומד רפואה וממציא את אם כל פיגועי הטרור האפשריים, כזה פיגוע שפיגוע מגדלי התאומים הוא רק הפרומו.
אוקיי, ערב הסעודית כבר הוזכרה, כך גם ארה"ב וישראל, גם ביירות בעניין כמקום בו למד ה"סרצני" רפואה. בדרך יש גם את אפגניסטן וקצת באחריין, גרמניה והרבה טורקיה. הייז מפרט בלי לשעמם, מתאר נופים שיפארו את הסרט העתידי ונוטע היטב את גיבוריו במקום ובזמן.
אין רגע דל.
שני קווי התפתחות מקבילים מתרחשים לנגד עינינו. האחד מקורו בניו יורק, שם מתרחש רצח מושלם. במקביל, אם כל הפיגועים קורם ער וגידים באסיה ובאירופה. על ההתפתחויות תצטרכו לקרוא וכאמור, אין רגע דל.
כוחו של הייז בקלילות. כאן המקום להדגיש, קלילות שאינה מעליבה את האינטליגנציה של הקורא. ההומור משתלב היטב, הפוליטיקלי קורקט נדחק הצידה, כי באמת אין שום דרך לתאר את מוראות האסלאם בלי לרדת על המוסלמים. הייז נע בקלילות בפרקים קצרים יחסית ולא מעיקים בין ארצות, יבשות וזמנים. הספר נגמע במהירות, אין פירוטכניקה סטייל בונד, ג'יימס בונד, וזה בסדר גמור. לפעמים זה יותר מקגייוור.
המלצה חמה לספר שימלא אתכם בפרטים וירוקן לכם את הראש מטרדות היומיום.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על לבד בתיאטרון המוות