ביקורת ספרותית על בלי שם אמצעי - כל הסיפורים - ג'ק ריצ'ר #סיפורים קצרים מאת לי צ'יילד

---

יש מצב שיעיפו אותי מהמועדון אחרי ההצהרה הזו, אבל ספרי לי צ'יילד אינם אחידים ברמתם.
(בעצם, אני בכלל במועדון? סילקו אותי כבר? הצטרפתי אי פעם רשמית? מישהו?)
כשהם טובים - הם כיף צרוף. השילוב האולטימטיבי של שרלוק הולמס וסופרמן. משהו כזה.
כשהם לא משהו - הם די משמימים. קוראים וקוראים, מחכים לטוויסט, להברקה, ואלו מסרבים לבוא ופתאום מגיעים לסוף ומיד שוכחים הכל כי חבל על תאי הזכרון המבוזבזים.
זה היתרון של ספר סיפורים קצרים. מה שלא יהיה, זו כנראה לא תהיה נפילה מוחלטת. יהיו סיפורים טובים יותר ופחות, אבל בטח יהיה אפשר למצוא משהו מוצלח.
בעיני, זה ספר שפונה בעיקר לקהל השבוי שכבר מכיר ואוהב את ריצ'ר. זה שסקרן לדעת עליו עוד קצת, זה שמבין את הדמות ויודע לחבר בין הידע שכבר יש לו עליה לסיפור הקצר, השלדי לפעמים.
יש בספר גם הצצה ל"מפעל", לפס הייצור של הספרים של ריצ'ר. וגם זה מעניין בעיקר את מי שכבר מכיר ואוהב. חלק מהסיפורים נראים כמו בסיס לסיפור ארוך שצ'יילד החליט להשאיר כמו שהוא, כבסיס. אפשר לדמיין אותו לוקח את השלד הזה, מעבה אותו, טווה מעליו רשת של קורים, תיאורים, הרחבות.
חלק מהסיפורים נראים כמו משהו שהיה יכול להוות פתיחה לספר שלם.
חלק מהסיפורים מיותרים.
בסך הכל, נהנתי מהקריאה.
קליל וכיף, לחברי מועדון בלבד.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על בלי שם אמצעי - כל הסיפורים - ג'ק ריצ'ר #סיפורים קצרים