ביקורת ספרותית על בלי שם אמצעי - כל הסיפורים - ג'ק ריצ'ר #סיפורים קצרים מאת לי צ'יילד
ספר טוב

---

"בלי תיק. בלי יעד. בלי שם אמצעי. לא משנה עד כמה ג'ק ריצ'ר יתרחק מהדרכים הסלולות, הבעיות תמיד יגיעו אליו. אלוהים יעזור להן" (מתוך גב הספר).

הספר"בלי שם אמצעי" מאת לי צ'יילד (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2018), מאגד בתוכו תריסר סיפורים אודות גיבורו הקבוע, ג'ק 'בלי-שם-אמצעי' ריצ'ר, זאב בודד והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. ריצ'ר "היה שוטר צבאי, בעיקר במחלקה לחקירות פליליות, קצין מעוטר" (עמוד 272). בנוסף שירת וגם פיקד על יחידה 110, "יחידת עילית של המשטרה הצבאית" (עמוד 14) והיה מעורב בשורה ארוכה של מבצעים חשאיים. דמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, שהרי הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף מיומן, הבקי בשיטת ה"שלוף - דרוך - תירה". בקיצור ג'יימס בונד קטן עליו. אבל צ'יילד כותב מתח טוב באמת, כך שאי-אפשר שלא להתמכר.

תריסר הסיפורים שבאסופה שופכים אור חדש על עברו של ריצ'ר, על ילדותו ומשפחתו. כך למשל אנו פוגשים לראשונה באביו של ריצ'ר, "קפטן סטן ריצ'ר מחיל הנחתים האמריקני" (עמוד 57). טיפוס קשוח ו"גבר שקט מטבעו" (עמוד 65), שניכר שהוריש את הקשיחות הסטואית שבו לבנו. בין היתר אנחנו פוגשים בריצ'ר הילד באויקנאווה ב-1974 ובריצ'ר הנער ברחובות ניו-יורק של 1977, שם הוא מזהה אל נכון רמז שיוביל בהמשך ללכידתו של הרוצח הסדרתי "בנו של סאם". הסיפור המוצלח והמרתק מכולם בעיני הוא "עמוק מבפנים", שמתרחש בשנת 1986, במהלכו נדרש ריצ'ר לאתר בוגד העובד בשירות הסובייטים.

לא תמיד הרעיון הזה של להעביר בלש מספר מתח באורך מלא לסיפורים קצרים עובד. אצל הרקול פוארו של כריסטי, למשל, זה לא עבד. לפיליפ מארלו של צ'אנדלר, דווקא כן. לריצ'ר זה עבד ובגדול.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על בלי שם אמצעי - כל הסיפורים - ג'ק ריצ'ר #סיפורים קצרים