ביקורת ספרותית על בלי שם אמצעי - כל הסיפורים - ג'ק ריצ'ר #21.5 מאת לי צ'יילד
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 באפריל, 2018
ע"י קורא כרוני


מכירים את הקושי לתת צ'אנס לאדם שלא זכאי לו?
קשה, נכון, אבל זה מה שעשיתי, יפה נפש שכמוני.
לאחר האכזבה הקשה שחוויתי עם 'שיעור לילי', נתתי לסופר צ'אנס נוסף - - -
ולא הצטערתי, בכלל.
לפעמים כדאי לוותר ולגלות גדולת נפש, מתברר.
היה כדאי.
הספר הטוב ביותר - לטעמי - עד היום.

הספר בנוי סיפורים סיפורים, וכל אחד מהם זכאי לביקורת נפרדת.

*

סיפור ראשון.
ריצ'ר מגיע לעיר זרה, מצליח להסתבך בצ'יק, ואז מסתבך ממש ממש עמוק, ועוד יותר עמוק, עומד להישלח ל 5 שנים בכלא,
ויוצא בעור שיניו, כמה מפתיע.
עשה לו טוב לסיפור, הקיצור. הכל מהודק, ואין שורה אחת מיותרת או משעממת. ממליץ בחום. אחד הסיפורים הטובים ביותר של ידידינו ריצ'ר.

ועוד משהו.
במהלך קריאתו תהיתי לעצמי בשקט: האם הסיפור הגיוני בכלל? האם ייתכן כי אזרח חף מפשע יישלח ל 5 שנות מאסר מהרגע להרגע?
באורח משעשע, בדיוק עם קריאת הסיפור שמענו בחדשות כי בית המשפט 'שלנו' החליט לזכות שוטרת שהכתה ובעטה באלימות בראשו של מפגין.
הכל מתועד, מצולם, אבל זאת הייתה ההחלטה המשונה.
איפשהו, מישהו הפנה להשוואה המתבקשת:
לפני שנים לא רבות, זרק אדם מריר נפש נעל - היישר לראשה של כבוד נשיאת העליון, כאקט מחאה לא לגיטימי ומחוצף.
אממה?
שהחוצפה הזו זיכתה אותו ב...
3 שנות מאסר, לא פחות.

לאור זאת, פתאום עלילת הסיפור נעשית הגיונית יותר. כנראה שגם בארה"ב יש בתי משפט עם הגיון משלהם, לך תבין.

*

סיפור שני.
ריצ'ר ילד קטן.
טוב, לא ממש קטן, אבל יחסית לריצ'ר הבוגר - עדיין ילד.
איכשהו, ילד הפלא מצליח לעשות בדיוק את מה שבן דמותו הבוגרת עושה:
להגיע לסביבה חדשה (אויקנאווה), להסתכסך עם מנהיג הנוער המקומי, לשבור לו כמה עצמות, (כן, כמה, לא אחת!) להושיט עזרה לילדה במצוקה, ואם כבר אז עד הסוף:
גם לעזור לחיילי מצ"ח למצוא אוגדן מסמכים חסוי שנעלם.
לא ממש הגיוני, אבל כתוב טוב, כתיבה מהודקת מאוד, מושכת פנימה. שוב, מומלץ בחום.

הלקח שלי, דרך אגב, שונה מהלקח של גיבור הספר.
נתקלת בבריון זב חוטם להוט אליי קרב?
ברח, ומהר.
כי אם תתחיל איתו, לא תצא מזה ללא קרב הגון ועסיסי..

*

סיפור שלישי.
כאן - חיכתה לי הפתעה.
הסיפור מוכר.
למה?
פשפשתי בזכרוני, חיטטתי, הזזתי ארגזים מאובקים וקורי עכביש דביקים -
בסוף נזכרתי.
רצתי מהר מהר למחסן הגינה, עד שמצאתי.
הסיפור פורסם כבר בעבר, בעברית, כספר בפני עצמו.

אה, רגע, יש פאנץ' מעניין.
הוא מוגש כעת על ידי מתרגמת אחרת, והתוצאה שונה. כן, ממש השוויתי בין הגרסאות.
פער ניכר.
לטעמי, הגרסה הנוכחית חלקה ונעימה יותר, אם כי דווקא הגרסה הקודמת (והמתלהמת) תואמת יותר את העובדה שגיבור הסיפור עדיין נער, ומשכך אוצר המילים שלו בוטה ופחות מלוטש מריצ'ר הבוגר, אבל שוב - זה רק אני.

שאלה לי אליכם. מישהו יודע אם אכן הפער נובע בגלל המתרגמות השונות, או שמא הסופר עצמו - לי צ'יילד - עדכן וערך את הטקסט המקורי באנגלית?


~~המשך יבוא~~
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ