ביקורת ספרותית על מכמונת געגועים לפניך - רוח צד # מאת אלכס אפשטיין
ספר מעולה

---

משאלה חדשה לאוסף המשאלות של אוהבת ספרים (וזו אני): להכנס למוח של אלכס אפשטיין. לא מבקשת יותר מדי, מצידי אפילו דקה להיות שם, לראות איך הרעיונות מתחרים אחד בשני מי יגיע ראשון, איך גלגלי השיניים נעים מהר יותר מהאור/הקול.
לדעתי מדובר פה בגאונות. אני לא מצליחה להשיג אותו, להבין אותו. ואולי לא צריך, אולי פה צריך רק להרגיש.
וזה מה שקורה.

לפחות לי.

העובדה שכל סיפורונצ'יק עומד בפני עצמו גורם לי להרגיש שאפילו סיפור קטן, שלפעמים מדבר על משהו שנראה כאילו הוא כלום, הוא עולם ומלואו.
לחשוב על הכל, הכל, הכל. על רובוטים, משפחה, מלאכים, אהבה, ספרים, מזלות, הסטוריה וגם על ילדים בני חמש בעלי תבונה על אנושית.

אני שמחה שאני לפעמים לא מבינה את מה שהוא כותב. זה גורם לי לחשוב שיש מציאויות ומחשבות ודברים בלתי נתפסים בעולם הזה. וזה ממש משמח אותי.

פשוט ספרות אחרת. אין מה לומר. מרגיש לי כמו לקרוא שירה בצורה טיפהלה שונה.

ועכשיו אני חייבת להכניס פה את אחד הספורונצ'יקים הנפלאים והמקסימים והפשוטים והנהדרים ביותר שיש בספר המתוק הזה:

"אלף עגורים
זו אגדה מוכרת מאוד. שני אמני אוריגמי התחרו מי יקפל אלף עגורים מהר יותר. האחד קיפל שלושה והאחר רק התחיל לעצב את הכנפיים של הראשון שלו. האחד קיפל עשרה והאחר עוד הסתבך עם הזנב. הראשון קיפל כבר מאה עגורים מושלמים ואילו השני פתח עבור העגור היחיד שלו את החלון."

קסם? קסם.

עוד לא סימתי לקרוא, ואני מתפללת: "אלי אלי, שלא יגמר לעולם". מקוה שגם בפעם השלישית והרביעית והשלוש מאות שאקרא אותו הוא עדיין יהיה... כזה.

בלי שום ממליצה. פשוט- קחו אותו. ותקראו אותו. ותתענגו עליו.

» ביקורות נוספות של מעין
» ביקורות נוספות על מכמונת געגועים לפניך - רוח צד #