ביקורת ספרותית על חוות קולד קומפורט - חוצפנית # מאת סטלה גיבונס
ספר טוב

---

עלי להקדים ולומר למי שמעוניין בקריאה בספר, שהספר הוא פארודיה ספרותית, אך כדי להבין ולהינות מפארודיה עליך להכיר את מושא ההסתלבטות שלה. למרבה הצער עלי להודות שלא הכרתי מספיק את היצירות הספרותיות להן לעגה המחברת, ועל כן נפגמה הנאתי.
מעיון קצר בוויקיפדיה (תוך כדי שקראתי את הספר והיה לי קצת קשה להבין מה הולך ) גיליתי שגיבונס שמה לצחוק ז׳אנר ספרותי שהיה פופולרי בזמנה, מעין רומן רומנטי המתרחש באווירה כפרית אנגלית, הכוללת תיאורי טבע מופרכים, מבטאים וניבים מקומיים שוברי שיניים. תובנה זו עזרה לי לצלוח אותו, אך בוודאי שלא תוך כדי התפתלות מרוב צחוק על הרצפה.
אני צנצנת אם יש מישהו פה בארץ הקודש ( חוץ מהמתרגמים של הספר כמובן, ואולי מספר דוקטורנטים לספרות אנגלית ) ששמעו על המחברים של הספרים מהז׳אנר הזה. אני דווקא בעד דוקטורנטים לספרות, ואפילו מצדיעה למתרגמים על כך שיש להם את הכוח והיכולת להגשים את משאלות ליבם ולקדם את הדברים שאותם הם אוהבים ולהוציא לאור ספר שיקשה לקורא הממוצע להבין אותו - אבל חוסר ההיכרות שלי עם מקורות הפארודיה קצת גרמה לי להרגיש שאני אנאלפבתית ובורה... אני שמחה לומר שהצלחתי להתגבר על הפגיעה באגואי ובכל זאת קראתי את הספר ואפילו למדתי כמה דברים חדשים על הדרך.

המקור הספרותי שכן ניתן לקורא הממוצע לזהות בספר זה הוא ״אמה״ של ג׳יין אוסטן, שבו נערה בת טובים קצת עצמאית מדי בדיעותיה מנסה ל״סדר״ לחבריה את החיים על ידי כך שהיא תשמש כשדכנית ותפתור את בעיותיהם הרומנטיות והכלכליות. כרגיל בספרי אוסטן, כל מי שיוצא חוצץ כנגד הסדר החברתי הנוקשה מגלה שלא כדאי: אחרי שלל הסתבכויות אמה זונחת את עצמאותה כדי להנשא לגבר האמיד המעט יותר מבוגר ממנה וההו כה בוגר שאוהב אותה למרות מגרעותיה ( העצמאות המחשבתית הארורה ) וגם כל השאר נישאים בהתאם למעמדם וסוף טוב הכל טוב.
ב״קולד קומפורט״ פלורה מתחילה בדיוק כגיבורה אוסטינית, יתומה ומרוששת. היא נוסעת לגור אצל קרוביה התמהוניים והמתבודדים בכפר, משפחת דום. אך בניגוד לאמה ולשאר הגיבורות האוסטיניות היא לא שמה קצוץ על הסדר החברתי המעמדי ומנווטת בקלילות את כל בני המשפחה לכיוונים פרקטיים ומועילים בחיים.
הבטחון העצמי והפמיניסטיות של פלורה הם שינוי מרענן לספרים שבהם הגיבורים נאלצים לכוף את ראשם ולהכנע לתכתיבים של החברה האנגלית, חברה שעד לא ממש מזמן היתה חברה מאוד מאוד מעמדית ולא שיוויונית. היא גיבורה שאיננה ניתנת למיגור, כשהיא נתקלת במכשול היא פשוט מנגבת אותו בקלילות מסוליית נעלה האלגנטית וממשיכה ברעל בדרכה. אפשר לומר שזו אחת הגיבורות הנשיות הקוליות ביותר , ושבהחלט הקדימה את זמנה בתעוזה ובעצמאות שלה.

אני תמיד תמהה על כך שבימינו המתקדמים לכאורה , בספרות הפופולרית שמיועדת לנשים ונערצת ע״י נשים, הדמויות הנשיות שכביכול הן מודרניות וחזקות, מחפשות בעצם את הגבר שיתמודד עם עם החוזק שלהן בכך שיכניע אותן... עיין ערך 50 גוונים של אפור ושאר אחיו לז׳אנר. לו פלורה היתה נתקלת בכריסטיאן גריי היתה ודאי עושה לו איפון בריטי מעודן ומגישה אותו בתור סקונס ליד תה הארל גריי בזמן ארוחת המנחה. אז אם גישה כזו מדברת אליכם, שווה לנסות ולצלוח את הבדלי הזמן והתרבות שמפרידים ביננו לבין הספר הזה ולהנות מגיבורה חד פעמית.

» ביקורות נוספות של גלדריאל
» ביקורות נוספות על חוות קולד קומפורט - חוצפנית #