ביקורת ספרותית על סירת מבטחים - ספר האבק #1 מאת פיליפ פולמן

---

ספר ראשון בטרילוגיה חדשה, שבה אנחנו חוזרים לעולם של ״חומריו האפלים״, סדרת הפנטזיה עטורת השבחים של פיליפ פולמן, המספרת על אירועים שקרו 10 שנים לפני האירועים שקורים בספר ״המצפן הזהוב״.

נתחיל בשאלה הראשונה על הפרק: האם חובה לקרוא קודם את שלושת הספרים של חומריו האפלים, או שאפשר לצלול הישר לספר זה?
ובכן, זה לא שאי אפשר בשום אופן לקרוא בו ללא היכרות מוקדמת עם הספרים הקודמים, אבל בהחלט יהיה קשה להנות ממנו בצורה כזו.
הספר כתוב היטב, ויש לו עלילה מותחת, אבל כספר Stand alone הוא נופל בהרבה מהספרים הקודמים של פולמן. הוא לא באמת ספר שעומד בפני עצמו - ללא ההסתמכות על ההיכרות של הקורא עם העולם העשיר שהוצג בספרים הקודמים הספר הזה קצת דל, קצת לא מובן, ולקורא הלא מיודע ייראה שיש בספר מאמץ ורוחב יריעה בתיאור דברים שלא מתעכבים כלל להסביר מדוע הם כל כך מרכזיים. זה ספר שנועד למלא חללים ולהתעמק בנקודות מסויימות שלא הובהרו בספרים הקודמים, וכנראה מכין את הקרקע לעוד גילויים ב שני הספרים הבאים המתוכננים. ההמלצה שלי, בקיצור, היא לא להתחיל לקרוא בו אם לא קראתם את הספרים של הטרילוגיה הראשונה . תתאפקו ולכו לספרייה לשאול אותם.
ומי שקרא (כמוני ) לפני הרבה שנים, סביר להניח שיימצא את עצמו רוצה לחזור לקרוא בהם שוב, גם כדי לרענן את הזיכרון באירועים ובדמויות שמופיעים בספר זה ויקבלו במה מרכזית יותר בהמשך, וגם כדי ליהנות .

ועכשיו , לספר עצמו.
החדשות הטובות הן שקודם כל, יציאת ספר חדש של עולם הפנטזיה הזה תחזיר קצת למרכז העניינים סדרת ספרים נהדרת, שהרבה אנשים דילגו עליה כליל , או כבר שכחו ממנה (לפחות בארץ). אחרי הכל, הספר הראשון יצא לאור לפני קצת יותר מ20 שנה. הספרים גם תויגו ושווקו כספרי נוער למרות שזה לא הקהל הכי מתאים להם , ופספסו את הקהל האמיתי שלהם - מי שמחפש ספרות טובה ומעוררת מחשבה.

החדשות הקצת פחות טובות הן שזה ספר ברמה לא אחידה שחלקו ממש טוב וחלקו בינוני פלוס, ושללא השיוך שלו לחומריו האפלים ולמחברו המהולל לא היה זוכה להרבה הצלחה או תשומת לב. כמובן שהמבחן האמיתי שלו יהיה בפרספקטיבה יותר רחבה, כאשר יכתבו ויתפרסמו 2 הספרים הבאים בסדרת ספר האבק, ונוכל לשפוט מה חלקו של הספר בטרילוגיה המתוכננת ומה חלקו ביקום הפנטסטי הזה בכלל, אבל לכעת, אומר שציפיתי ליותר.


ההתחלה דווקא מבטיחה - יש פה תיאור מרתק של אוקספורד ביקומה של ליירה, עיירת קולג׳ים על הנהר, שחיי המלומדים בה משתלבים עם חיי בני המעמדות האחרים, אנשי הצווארון הכחול, שלא תמיד מבינים את העיסוקים והסוגיות ״שברומו של עולם״ שבהן נתקלים המלומדים.
הגיבור הוא מלקולם, בנם בן ה10 של בעלי הפונדק, נער נבון וסקרן שנמשך מאוד לעולם של ספרים ומדעים, אך לרוע מזלו הוא נולד למעמד שאמור להסתפק בהשכלה בסיסית בלבד, ומצופה לרכוש מקצוע שיאפשר לו לעבוד בגיל צעיר או לנהל את הפונדק של הוריו.
בינתיים מלקולם נהנה מהעבודה בפונדק, ומעריכת שליחויות שונות בסירה הקטנה שלו, עבודה שמאפשרת לו להקשיב לשיחותיהם של האורחים בפונדק ולהציץ לעולמם של הלומדים באוניברסיטאות המהוללות שמקיפות אותו. מה שמתחיל כתיאור פסטורלי של עיירה אנגלית שלווה על גדות הנהר בעידן חצי ויקטוריאני וחצי מודרני שכל אנגלופיל יכול להזיל עליו ריר, הופך אט אט לעלילה מרתקת וסוערת של ספר ריגול.
למלקולם מתחוור, מקטעי שיחות ששמע בפנדק, שמתחת למעטה השלווה בעולמו יש סערה גדולה באופק, על רקע גוף דתי קנאי - המגיסטריום, שחותר ללא ליאות להרחיב את השפעתו ושליטתו בכל תחומי החיים. במיוחד מאיים המגיסטריום, המקבילה למוסד הכנסייה הקתולית, על האקדמיה, ופועל כדי להגביל את החוקרים המנסים למצוא הסברים על טבעו של העולם, הסברים שעלולים, כמובן ,להיות מנוגדים לדוקטרינות הנוצריות השמרניות שמפיץ המגיסטריום. ולא רק על האקדמיה המגיסטריום חולש, אלא שולח זרועותיו אל כל תושבי אנגליה בדמות כל מיני ארגונים ועמותות המפיצים את תורתו ומאיימים על כל מי שלא משתף פעולה עם התעמולה שלהם. גם לבית הספר של מלקולם מגיעה אחת העמותות האלו, ומעודדת את התלמידים להלשין על חבריהם ובני משפחותיהם לגוף המשמעתי המאיים של המגיסטריום אם הם חושבים שהם פועלים בניגוד לעיקרי האמונה.
באויירה חשדנית וקשה זו, של עליית פשיזם דורסני שלרוב האנשים אין יכולת להתנגד לו, מגלה מלקולם שיש גם מחתרת של מדענים הפועלת בסתר ובנחישות למצוא את התשובות לשאלת האבק. אבק הוא חלקיק מסתורי, בדומה לחלקיקים מעולם הפיזיקה, אלא שטבעו המדוייק איננו ברור וכולל יסודות על טבעיים. נחישות המדענים נובעת לא רק מסקרנות אקדמית אלא מפני שהם חושבים שתשובה אמיתית בקשר לאבק ולטבע העולם תקעקע את התפיסות בקשר לאלוהים ולמוסר שעליהן מבוססת דוקטרינת המגיסטריום , ולפיכך תהרוס אותו. בלב עלילות הריגול, כששני הצדדים, המגיסטריום והמחתרת, עסוקים שניהם במרדף אחר האמת בשאלת האבק, מתברר שיש ילדה - פעוטה בת כמה חודשים בשם ליירה (הדמות הראשית בחומריו האפלים ) שגרה במנזר הסמוך לפונדק של מלקולם ומטפלות בה הנזירות טובות הלב.
מלקולם מבין שיש לילדה חשיבות רבה, אך בעיקר מוקסם ממנה ונהנה לשחק איתה בביקוריו אצל הנזירות. עד כאן חציו הראשון והמאוד מוצלח של הספר.
בחצי השני יש תפנית חדה ומוזרה - ממחוזות הריגול והמסתורין הספר פונה למעין מסע הישרדות מיתי המקביל לסיפור המבול המקראי ותיבת נוח - בעקבות מזג אוויר קיצוני נהר התמזה עולה על גדותיו ומציף את כל הערים והכפרים. אפילו יש חיה מסתורית דמויית תנין ענק המשייטת במי השטפון, רמז לתיאמת, אם האלים במיתולוגיה המסופוטמית דמויית התנין, שנבין שפועלים כאן כוחות קדומים יותר, עוד מלפני האלוהים כפי שהדת הנוצרית ציירה אותו למאמיניה . מלקולם מציל את ליירה בסירתו הקטנה והוא ועוד נערה יוצאים למסע שחציו תיאורים מפורטים וריאליסטים של הישרדות בסירה ( שהיו די חוזרים על עצמם ומייגעים ) כמו מציאת מחסה, מזון, זרדים להסקה וכדומה, וחציו התקלות ביצורי אגדה על טבעיים שונים. את ההקבלה לסיפור המבול לא קשה לעשות, ולהבין שאיתני הטבע דוחים את ההתגברות של הקנאות הדתית והרדיפות. רק טובי הלב כמו מלקולם וחברתו המגנים על תינוקת בחירוף נפש ואהבה ימצאו סירת מבטחים בלב האסון. אבל אודה, את האלגוריה של שאר המפגשים והאירועים העל טבעיים לא הבנתי. אני יכולה לשער שהם שייכים לספרות מיתית שאינני מכירה, וכנראה נועדו , בדומה למפלצת התנין המסופוטמית, לרמז על כך שטבעו של העולם מגוון ומרובה פנים הרבה יותר מכפי שהמיתולגיה הנוצרית מציגה לנו.
זהו החלק החלש מבחינה סיפורית . משמו של הספר - ״סירת מבטחים״ אפשר להבין שלדעת פולמן זהו החלק המרכזי והחשוב של הספר, אבל אותי הוא די איבד, וכבר ייחלתי שההפלגה בסירה הקטנה על מי השיטפון הסוערים תגמר כבר.
עם זאת, חלקו הראשון של הספר הציג התחלה מאוד מסקרנת לספרים הבאים בנוגע להבנת חלקיק האבק המסתורי, ולנושא בריאת היקום(ים) השונים שבעולם שיצר פולמן, ואני נותרתי עם טעם של עוד.

עוד נקודה קטנה לפני הסוף: ספרי ״חומריו האפלים״ וגם ספר זה משווקים כספרי ילדים ונוער, בעיקר מפני שהגיבורים שלהם הם ילדים בני 10 -12. אני לא חושבת שהם מתאימים לגיל זה.
יש פה תכנים קשים ( אונס למשל), שאמנם מופיעים מאוד מאוד במרומז, כל כך במרומז שילדים לא יקלטו את זה בכלל, ובכל זאת הייתי אומרת שזה בהחלט לא ספר ילדים. בכלל, העיסוק בסוגיות דתיות, דת ממוסדת והשפעתה, שאלות של מוסר ותפיסת החטא בנצרות הן לא בדיוק החומרים שילדים יכולים להבין, וקשה לי להמליץ על הספרים האלו לילדים. זה מתאים לנוער מגיל מסויים אבל במיוחד לקהל קוראים מבוגר שיש לו גם עניין ברובד היותר עמוק של מה שקורה בספרים.
למי שמעוניין לקנות לילדיו הייתי ממליצה קודם כל לקרוא בעיון כדי להחליט אם התכנים הולמים בעיניו.

» ביקורות נוספות של גלדריאל
» ביקורות נוספות על סירת מבטחים - ספר האבק #1