ביקורת ספרותית על חוות קולד קומפורט מאת סטלה גיבונס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 באוקטובר, 2017
ע"י yaelhar


#
שלום לך אמה! כמה נחמד לפגוש אותך בסאסקס, בחווה שהומצאה על ידי שונא-איכרים, סולד-מחקלאות, ולא חובב טבע גדול, במטרה להגחיך חיי כפר ולהכין כר פעולה נרחב לפלורה, הגיבורה. אבל הבדיחות יצחיקו אולי את מי שהמציא אותן. החידודים שנונים ומשעשעים אבל "לצחוק עד צרחות"??? (מריאן קיז מצוטטת על הכריכה האחורית) לא יודעת. לא אני.

פלורה התייתמה משני הוריה בגיל 20. היא לא התאבלה במיוחד – כמסורת שהיתה מקובלת באנגליה של אותם ימים, ההורים היו מפקידים את ילדיהם בסביבות גיל שבע בפנימייה, ממשיכים בחייהם, ומקבלים אותם בחזרה באיזור גיל עשרים עם מבטא מצחיק וחוסר מדהים בקשר של צאצא להורה. פלורה צריכה להחליט מה בדעתה לעשות: הירושה שלה אינה מאפשרת את החיים שהורגלה להם. להתפרנס מעבודה אין בדעתה – למה, מי מת? ומה שנשאר זה לחיות אצל – ועל חשבון – קרובים, כאלה שיודעים שחובתם לארח ולכלכל קרובת משפחה שלא הכירו מעולם. וכך מפגישה גיבונס את פלורה המשכילה והמתקדמת עם בני סטארקאדר שהם איכשהו קרוביה, כשכל אחד מהם שרוט בדרך כלשהי, ועם החווה שנוצרה בדמיונה הקודח והמופרע.

ובכן, פלורה היא אמנם אורחת אבל אין בדעתה לשבת בנחת ולשתות תה – גם אם יוגש לה – בלי להרוויח את לחמה בשיפור העולם הקיים. בניגוד לאמה של אוסטן, פלורה מקשיבה לרדיו, נוסעת במכונית, צופה בסרטים אבל, כמו אמה, השעשוע האהוב עליה הוא להתערב בחייהם של הסובבים אותה, לתמרן, להתחכם, להשתמש בכל מה שהטבע חנן אותה כדי להזיז אותם למקום אחר ולהתאים את העולם למה שהיא יודעת מקריאת ספרים שהוא צריך להיות.

הספר יצא לאור ב-1932 והפך רב-מכר. הוא הציע סאטירה על הספרות הנפוחה שרווחה אז, בידור וצחוק. גיבונס, שעבדה כ 10 שנים קודם להוצאתו לאור כעיתונאית, חולקת חלק מתכונותיה וההיסטוריה שלה עם פלורה, גיבורתה. גם היא התייתמה משני הוריה בשנות העשרים המוקדמות שלה, גם היא אהבה כמו פלורה ספרות והיתה בקיאה בה. חלק מהסיפור מהווה אנלוגיות לספרים אחרים, לא את כולם זיהיתי.
הספר, כאמור, משעשע. גיבונס משתוללת עם שמות, פעולות חקלאיות ומילים – כולם מומצאים למשעי ומשעשעים למדי. היא בודאי איתגרה את המתרגמים – שהם סמית ואבנר כץ – שעשו עבודה מצויינת, נראה לי, בתרגום של מלים שאינן קיימות באנגלית, למלים שאינן קיימות בעברית. לא יודעת עד כמה הוא "קלאסיקה" – הוצאות לאור מעניקות את ההגדרה בגמישות לכל ספר שנכתב לפני עשור ומעלה, במיוחד אם ההוצאה לאור ממתגת את עצמה "איכותית" - אבל הוא חביב, משעשע ומפגיש אותך עם מכרים נושנים, חלקם בספרות, חלקם חיים וקיימים במציאות.
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, אירית.
אירית (לפני שבועיים)
סקירה יפה יעל . תודה . ויום טוב .
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, MishaEla
- חשבתי שלא יהיה קשה מדי לאלה שאינם מכירים לקרוא עוד פיסקה ולהבין למה התכוונתי.
- אני לא זיהיתי את "מנספילד פארק" חסר ההומור בספר הזה.
yaelhar (לפני שבועיים)
קצר ולעניין חן חן.
MishaEla (לפני שבועיים)
סקירה יפה יעל. גם אני נהניתי מאוד מהספר.

רק דבר קטן -
רוב האנשים לא יודעים שהספר קורץ לג׳יין אוסטן,
ולכן זה מבלבל שהתחלת את הסקירה עם המילים
שלום אמה. קישרת את זה לאוסטן רק בפיסקה
השלישית, ואולי היה כדאי לעשות זאת קודם
ובאופן שיהיה ברור יותר למי שלא יודע לאיזו
אמה התכוונת, ואולי לא מכיר את הרומנים של אוסטן:)

ואגב, הוא מתכתב יותר עם מנספילד פארק,
מאשר עם אמה.
ומנספילד פארק נהדררררר..
קצר ולעניין (לפני שבועיים)
בקיצור ולעניין: נפלא.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ