ביקורת ספרותית על ארץ אבות - מהדורה מחודשת - מה היה קורה אילו היטלר ניצח? מאת רוברט האריס

---

לקראת יום השואה הממשמש ובא והתזכורת השבועית בכותרות לכך שבמרחק כמה קילומטרים מאתנו מתבצעת שואה שלכל העולם נוח להפנות אליה גב ולהתמקד בנושאים אחרים, שלפתי את הספר הזה מהמדף.

ז׳אנר ההיסטוריה האלטרנטיבית ( alternate history ) הוא כעת סוגה ספרותית מבוססת ומרובת ספרים, אבל הספר הזה שיצא ב-92׳ היה, לדעתי, מהראשונים ומהבולטים שבה, והעובדה שהוא חוקר את האלטרנטיבה של ״מה היה קורה אילו״ בהיסטוריה כה קרובה וכה טראומטית מעמתת את הקורא לא רק עם הזעזוע של העבר אלא עם האימה (המוצדקת) של מה קורה בהווה ומה עלול לקרות בעתיד.

בהיסטוריה האלטרנטיבית שמציע הספר הזה, גרמניה ניצחה בקרב על אירופה ושולטת על מרביתה, בבריטניה מולך אדוארד ה 8 הפרו נאצי, והמלחמה עם רוסיה נמשכת עוד ועוד לתוך שנות ה60. ארה״ב נצחה את יפן אך בעקבות פיתוח נשק גרעיני ע״י הגרמנים העובדה שהם מאיימים על ארה״ב יש שיווי משקל שביר ומלחמה קרה מול ארה״ב.
כעת, בשנות ה60 של המאה ה20 האלטרנטיבית, האימפריה של הרייך השלישי נערכת לחגוג את יום הולדתו ה75 של היטלר ברוב הדר וגולת הכותרת שלו- ביקור היסטורי של נשיא ארה״ב
ג.פ. קנדי שמסמן התחממות היחסים והתפייסות בין 2 המעצמות.
בלש משטרה שחוקר מקרה רצח של בכיר לשעבר במשטר הנאצי מוצא עצמו בסבך של פוליטיקה ושקרים שנועדו להסתרה וכיבוס העבר הנורא כדי שלא יעמוד בדרכו של העתיד.
העלילה הבלשית מסקרנת וכתובה לא רע אך היא כמובן לא החלק החשוב בספר אלא השאלות הטורדות מנוחה של מהי בעצם ההיסטוריה, מי קובע אותה, וכמה קל להתעלם ממנה ומשאלות של מוסר כשהתשובות מפריעות להתנהלות הפרקטית של החיים.
נעים לחשוב בצורה חד מימדית ומנחמת שבמלחמת העולם השנייה הרעים הפסידו והטובים נצחו, אך למי שמתעניין בהיסטוריה יש תמונה מורכבת ופחות נעימה על מיהם אותם ״טובים״. לאמריקה היה נוח להפנות את הגב ולהתעלם למרות כל הדיווחים של השמדת היהודים, והיא עשתה זאת בכיף, ולולא פרל הרבור אין כל ביטחון שהיתה מצטרפת לבריטניה בקרב על אירופה.
גם בבריטניה משפחת המלוכה היתה ממוצא גרמני ובקשרים טובים עם המשטר הנאצי, והמלך אדוארד ה-8 שויתר על כס המלוכה עבור אהובתו וואליס סימפסון היה אוהד נאצי נלהב שאף ביקר את היטלר. האפשרות שכל זה היה נגמר אחרת עבורינו, היהודים, ושהעולם היה ממשיך בענייניו כרגיל היא יותר מסבירה, ואפילו מתבקשת. בספר, שלטון הרייך עושה מאמצים להמשיך את ההסתרה של הפתרון הסופי כדי לא לפגוע ביחסים העתידיים עם ארה״ב, אבל האמת שאפשר היה ללכת יותר רחוק ולהראות שגם לארה״ב אין שום עניין בגילוי האמת כיוון ששני הצדדים מעוניינים בלשים את ענייני העבר הלא נעימים מאחור... האם בעלות הברית לא הפקירו חצי אירופה ואת אזרחי בריה״מ לחסדיו של סטלין, דיקטטור נורא פי כמה מהיטלר, עבור שיתוף פעולה במלחמה מול גרמניה ויפן?

זה אולי לא ספר שיפיל אנשים שמתעניינים ובקיאים בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, אבל אפילו לכאלה אני חושבת שהוא מציע נקודת מבט אחרת, לא של היסטוריון, אלא של אדם רגיל מהשורה, אדם שבסך הכל מנסה להיות טוב והגון, ומגלה שהמצפון הפרטי שלו והפעולות שלו לא מסוגלים להשפיע על מהלך העניינים. לצערי, אני חושבת שכולנו יכולים להזדהות עם הסיטואציה הזו.

» ביקורות נוספות של גלדריאל
» ביקורות נוספות על ארץ אבות - מהדורה מחודשת - מה היה קורה אילו היטלר ניצח?