ביקורת ספרותית על קאטרינה - נובלה-ההמשך בספר "עד שיעלה עמוד השחר" מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 במרץ, 2018
ע"י סימנטוב


יש אחת שמלפני שנתתי לה את הטלפון שלי לא הכירה אותי. זה היה מזמן אולי לפני איזה חמש שנים ושלוש חודשים הזמינה אותי מהתחנה ואיך שבאתי נכנסה מקדימה. לא הרבה נכנסים מקדימה. אני חושב אלה שנכנסים מקדימה זה אנשים שלא אוהבים להגיד למישהו שיעשה משהו יעני לא נעים להם שיחשבו שהם יעני מנהלים. כאלה נראה לי אם יש להם מנקה בבית בטח מנקים לפני שבאה ועושים לה אוכל שתשב איתם ואף פעם לא יגידו לה תעשי ככה ותעשי ככה. טוב לא חשוב בקיצור נכנסה מקדימה אבל מה פתחה ספר. אני שיכולתי הסתכלתי ראיתי שזה ספר שאני מכיר הערומים והמתים זה היה וראיתי שהיא אולי בעמוד 454. התחלתי לדבר איתה על הספר. בהתחלה שאלתי אותה בכללי יעני איך הספר ושאלות כאלה והיתה עונה אבל לא באמת יעני מנימוס. לאט לאט אני מתחיל בשאלות ככה יותר ספציפיות על מה שהלך שמה עד שאני מתחיל לדבר על אנשים ממש ספציפיים כמו ההוא הירן והיא מתחילה להסתכל עלי כמו שאומרים בתמהון עד שלא יכלה לעצור את עצמה שאלה אותי אתה באמת קראת את זה. שאמרתי לה בטח למה שקראתי אמרה לי לא הייתי מאמינה עליך. עכשיו שאנחנו כבר מכירים שלקחה את הטלפון תמיד שצריכה לנסוע מזמינה אותי אז היא יודעת אבל אנשים לפני שמכירים אותי טוב חושבים שבחיים לא נגעתי בספר. אני מה לעשות יש לי זמן לפעמים עד שאני מקבל נסיעה יכול לשבת באוטו איזה חצי שעה ומה יש לי לעשות אז אני קורא איזה חמישים שישים עמוד אבל אנשים לא יודעים. אני חושב מהדיבור שלי ואולי מאיך שאני נראה חושבים אני יעני בקושי יודע לקרוא. הרבה פעמים עושים לי לא יכול להיות אפילו שיודעים.
הקטרינה הזאת גם היתה חושבת על יהודים דברים בלי שידעה. שהיתה רואה אותם רק מרחוק יעני אף פעם לא דיברה מלב אל לב כמו שאומרים עם אחד יהודי היתה חושבת כמו כל השכנים שלה והמשפחה שלה. רק שהלכה לעבוד אצל יהודים פתאום ראתה שמה שחשבה זה לא ככה. אפילו אהבה את הדיבור שלהם. אפילו אהבה אותם יותר משאהבה את אלה שהכירה ממקודם. הסיפור זה עליה על מה נהיה ממנה יעני אם אחד התחיל את החיים שלו בזבל אם בכלל יכול לצאת ממנו משהו. ושהוא שואל עליה הוא שואל על כל אלה משמה האוקראינים והפולנים והרומנים וכולם יעני אם ככה היו לא בני אדם ואם ככה שנאו וככה רצחו אפשר אחרי שנגמר יעני אחרי המלחמה לסלוח או אפילו רק לחיות איתם. לא יודע. אבל יש לי עוד משהו להגיד. כמו שהוא מספר עליהם יעני על הלא יהודים הוא מתאר אותם כולם כמו בהמות. עכשיו בטח חלק היו בהמות אולי אפילו הרבה היו בהמות אבל בטח לא כולם. זה כמו בכל מקום חלק ככה וחלק ככה אבל הוא מדבר עליהם שכולם אותו דבר ואפילו אם אני מבין שכואב לו זה בעיה. תמיד בכל מקום אם אומרים ככה שכולם אותו דבר זה בעיה. זה מה שהיה לי להגיד.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני שנה ו-3 חודשים)
האם היה אי פעם בסימניה מין סימנטוב כזה שמקבל הרבה מחמאות ומעורר עניין וסקרנות גדולים אבל שומר על דממת אלחוט ועל פאסון מארץ הפאסונים?
האם סימנטוב ישבור שתיקה מתישהו? ואם כן אז מתי?
1. ביום העצמאות
2. כשיהיו לו 120 לייקים
3. בביקורת ה-13 שלו (בר מצווה)
4. כשיתפוס את המקום הראשון בביקורות האהובות
5. כשיהיו אפס תגובות
6. כשמישהו בסימניה יעלה למונית שלו ויעלה עליו
7. ההימור שלי: באחד באפריל
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
חה חה חה שונרא חיכיתי לראות מי יעשה את הקישור הזה.
אחת התוכניות החביבות עליי, אח אביבית...
אברהם (לפני שנה ו-3 חודשים)
שונרא
"אל תרגיזו אותי" הפיח שמחת חיים בדומיית בית הקברות שהייתה באותה עת באתר.
וכל אלה שהיו מאחורי הפרגוד של הביקורות, ביקרו גם בפורומים כמו "סיפור שכתבתי"
והיה נחמד, אל תשכחי שהוא נכנס גם להיכל התהילה של "ביקורת נבחרת".
באשר לסמנטוב לא מזמן קראתי ביקורת שלו על "העבד" וזה היה ממש נהדר
טוב אני לא זוכר שהיו קללות, יענו גידופים.

וכמו שגלית אמרה, "מאז שעזב אותנו לא היה איש שהתקרב לקרסוליו!"
שונרא החתול (לפני שנה ו-3 חודשים)
פתאום הבנתי מה זה סימנטוב.
זה לא סימנטוב מסימנטוב ומזלטוב אלא סימנטוב מעברית בסימנטוב.
https://www.youtube.com/watch?v=VtJUaJGRu_k
שונרא החתול (לפני שנה ו-3 חודשים)
מה לעשות, גלית הוביט, אל תרגיזו אותי לא הטביע חותם.
מי שכן הטביע חותם הוא שאולי אבל הוא מחק את החותם שלו (את התגובות, יעני) וקפא.
ושרון מוזס עזבה אבל לאחרונה גיליתי שהיו שתיים. אולי יש לנו מזל ואחת מהן נשארה.
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
שונרא איך שכחת את הטרול המשובח ההוא??
מאז שעזב אותנו לא היה איש שהתקרב לקרסוליו!

אפילו שרון מוזס עזבה אותנו לאנחות
אפרתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
אנקתי, אין לי אפילו שמץ של מושג מי זה סימנטוב. פשוט בא לי לענות לו בלשון שתואמת (טיפה) את העילגות המשעשעת שלו.
למרות שאני לא מגיעה לקרסוליים שלו.
שונרא החתול (לפני שנה ו-3 חודשים)
אברהם, בכלל שכחתי את האורח הבורח אל תרגיזו אותי. הוא היה פגע לרגע.
סימנטוב שלנו לא גס רוח מקללן ועילג כמו אל תרגיזו אותי.
עכשיו משהזכרת אותו אני חושבת שבן שיחו העיקרי היה הנסיך הקטן עמיר. הייתכן שאל תרגיזו אותי היה דמות נוספת בסאגת המפוצלים של סימניה?
אברהם (לפני שנה ו-3 חודשים)
לא התרכזתי במה שכתבת, אלא איך כתבת.
הסגנון שלך הזכיר לי מעט (אבל מעט) את "תמונות יפואיות" וגם קצת מ"ברנשים וחתיכות" של דיימון ראניון.
(אבל גם וותיק אחד שהיה כאן "אל תרגיזו אותי").

לעצם הביקורת, אחלה.

אנקה (לפני שנה ו-3 חודשים)
אפרתי, הייתכן שאת מכירה את סימנטוב במו אישית ?
הפתעת.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-3 חודשים)
נראה לי שהבנתי מה שהיה לך להגיד.
לא כולם אותו דבר, מה שלא יהיה.
יש מצב שתכתוב ביקורת על הערומים והמתים? אם באמת קראת, אז מה זה בשבילך לשרבט משהו? ואם לא, אז 6-7 שעות של הפסקות ונגמר. סגור?

ותגיד רגע, הכפיל שלך מקליפורניה גם הוא נהג מונית? או שהוא מתמחה בלימוזינות (יעני, יושב טוב)?
אפרתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
סימנטוב, אני זוכרת שפעם שהייתי צעירה נסעתי אצלך באוטו והיה סירחון של סיגריות. אתה עוד מעשן או שעשית סטופ. אנחנו דיברנו על ספרים ואתה אמרת לי שכתבת ספר במגירה וכל ערב אתה פותח ת'מגירה ומסתכל בדפים ויש לך נחת. אבל אתה בשום אופן לא תתן לעשות פרסומים לספר בגלל שאנשים מה זה טיפשים וגם אוהבים סיפורים לא מי יודע מה והספר שלך כן מי יודע מה.
גם האשה שלך מנדנדת לך על ימין ועל שמאל שתוציא את הספר מחושך לאור, אבל האשה שלך כל הראש שלה בכסף שרוצה לקנות זהבים בידיים ובצווארון.
בוב (לפני שנה ו-3 חודשים)
לאחר שקראתי את 'יוליסס' המסורבל והלא מובן של ג'ימס ג'ויס הייתי בטוח כי מי שמתהדר בהבנה ואהבה לזרם התודעה הוא לא יותר מבור ספרותי ופלצני שמנסה להתהדר באנינות טעם נדירה בדיוק כמו בסיפור על המלך העירום, ובכך למעשה חושף את כסילותו.
והנה לפני כמה שנים, אני חוזר מהעבודה ולוקח אותי נהג מונית בחזרה לבית. מתפתחת שיחה. הוא שואל אותי לגבי הספר שאני מחזיק בידי (סימן הכר מובהק לדמותי כמעט בכל שעות היממה). מסתבר שהבנאדם אכן קרא המון ספרות בחייו ובפרט ספרות מופת. ומה אתם יודעים, על איזה זרם הוא ממליץ לי בפירוט מחשבותיו האישיות, המלצות ואמוציות שכמוהן כמעט ולא יצא לי להתקל? נשארתי עם פה פעור. אבדו מילותי מפי. הוא לא איזה סטודנט לספרות או פילוסופיה בעל אינטרס מסויים להשמע מעניין. הוא דיבר מהלב, שפת הגוף שלו הייתה מהלב. כאילו פתאום הוא מצא בי מפלט להוציא מחשבות שהוא שמר שנים רק לעצמו. הודתי לו בסוף הנסיעה. לא רק על העובדה שהוא הביא אותי הביתה בשלום, אלא בעיקר על הכנות שהוכיחה לי לצערי, שאני פשוט לא מספיק מתוחכם להבין את הספרות הזו.
אנקה (לפני שנה ו-3 חודשים)
בתור אחת שאוהבת לשבת מקדימה ואפילו לשוחח עם הנהגים, שחלק מכירה וחלק מכירים אותי, מה זה אומר עליי ?
שאני לא סנובית?
הלוואי והיה לי זמן לקרוא במונית ספר. הנסיעות קצרות פחות מעשר דקות.
אתה נהג מונית - כמו שאני האפיפיורית יוהנה :)
שונרא החתול (לפני שנה ו-3 חודשים)
זו סוגיה מאוד חשובה, מה שכתבת. במונית צריך לשבת מקדימה או מאחורה?
אתה בתור נהג מונית, סימנטוב, מה אתה מעדיף? שיישבו ליידך כי זה פחות מתנשא או שאולי אתה דווקא רוצה שיישבו מאחורה ולא יפלשו לממלכה שלך מקדימה ועוד ירגישו שעושים לך טובה.
וגם עוד דבר חשוב שכתבת עליו זה סטריאוטיפים והסברת את זה יפה. אבל גם אתה בטח יודע שלאף אחד אין תרופה לסטריאוטיפים.
מחשבות (לפני שנה ו-3 חודשים)
אפלפלד לקח על עצמו שליחות. למרבה הפלא, נכון שלא כל האוקראינים היו בהמות, אבל אט אט מתגלה אילו זוועות עשו הם והפולנים וההונגרים ועוד כמה עמים נחמדים ומתוקים כמו ההולנדים והצרפתים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ