אם הייתי צריכה לדמות את מרטין עדן לחפץ הייתי בוחרת בחץ. מרטין סימן לעצמו מטרה להיות סופר גדול, ואז ירה את עצמו לעברה בכל הכוח ולא סטה ממנה עד שננעץ במרכז הלוח. מרטין הוא בחור חזק ושרירי אבל דווקא משום כך נדרש למאמצים כפולים כדי להשיג את מטרתו, הניצבת במרחק עצום מבעלי זרועות מפותחות כשלו. את חוסנו הגופני רכש מרטין בעבודה קשה על סיפונן של אוניות אמריקאיות של תחילת המאה העשרים, לכאורה עוד מלח עם חבלים משופעי קשרים ומוח שדל בהם. אלא שמלבד גוף הפועל ניחן מרטין גם בראש פעיל במיוחד, שרק בגלל סביבה עשירה מידי במלחים (תרתי משמע) קפא על שמריו. כשמרטין הזדמן לביתו הנאה של חברו ופגש שם יופי, השכלה ועלמה עדינה שהייתה התגלמות כל אלה, הרושם הכביר שהותירה בו היה כשטף אדיר של מים חמימים שהעירו את השמרים משנתם.
מרטין, בעידודה ובהכוונתה של העלמה, רות, החל תופח. מיום ליום תפחו אוצר מילותיו וידיעותיו, ואתם גם התקווה שטיפח - לזכות באהבת רות. הוא נפטר מעגת המלחים המשובשת ובלע ספרים על ספרים דרכם נחשף לפילוסופיות ולתורת האבולוציה שהסבריה את העולם היו לו כהתגלות. עם התקדמותו בקריאה ובלימוד החל תוסס בו הצורך לכתוב את הרעיונות שהסתחררו בראשו, ושלראשונה בחייו נמצאו לו המילים לבטאם. כשהן פרצו ממנו בנחשול אדיר חש מרטין שמצא את ייעודו. אולם חלומו לא מצא חן בעיני רות. אחיה הביא לביתם פרא אדם והיא רצתה ללוש אותו לצורת אדם המוכר לה - מתורבת, שמרן ובעל הכנסה מסודרת. אלא שבפרק זמן קצר מרטין תפח לממדים ענקיים ממידותיה ומשהכיר בכך שהוא עולה עליה במקוריותו, במחשבתו העצמאית ובניסיון החיים שלו סירב להיכנס לתבנית שייעדה לו. עיסה כזו, ברי לכל - סופה שתחמיץ. רות מחמיצה פנים כשכתביו של מרטין נדחים, מרטין מגיר זיעה חמוצה ונחושה להצלחה, כשזו מגיעה ושמה קץ לחודשי רעב ועמל טעמה בפיו חמוץ עד ייאוש ובסוף, בסוף נחמץ לב הקורא.
מרטין עדן הוא ספר על אינדיווידואליסט המגשים את החלום האמריקאי במאמץ אדיר, בתיאור סוחף וריאליסטי המרכיב את רוב הספר, שאינו מסוגל להינות מהצלחתו בגלל האינדיווידואליות ההולכת ומחריפה שלו המרחיקה אותו מחברת הפועלים הבורים אך גם מהחברה הבורגנית השטחית והעדרית. זהו ספר על האינדיבידואליזם לעומת הסוציאליזם: מרטין מבקש להתרומם ממעמדו ולא לרומם את המעמד עמו, הוא רואה בסוציאליזם "מוסר עבדים" ונמשך לרעיונות הדרווניזם החברתי. דרך גורלו של גיבור א-סוציאליסט זה ביקש לונדון להעביר דווקא את המסר ההפוך: הוא תמך בסוציאליזם, ואפשר להבחין בעמדותיו באדישותה של רות לרעבונו הרומנטי של מרטין ובתיאורים של עבודתו מטמטמת החושים בסדנת יזע. זה גם ספר על המסע לקריירה ספרותית. בדיוק בתקופה של "הרהורי כתיבה" קיבלתי שיעור באיך צריך לעשות זאת: בחריצות, בהתמדה ובחמש מאות מילים ליום, לפחות.
אבל יותר מכל מרטין עדן הוא ספר של גיבור שובה לב. כבר זמן רב לא קראתי ספר שגרם לי להתאהבות ספרותית, ולמרות שגיבור אהוב אינו תנאי לספר מעולה, התגעגעתי לתחושה. אן האסופית הג'ינג'ית, אליזבת בעלת הדעה הקדומה, סקרלט מחלף עם הרוח, אישוואר ואום מאיזון עדין, גבריאל ממוסה דאג, ווקולסקי מהבובה, כולם גיבורים שאהבתי עד מאד ועכשיו גם מרטין. חכם, מעמיק, נדיב ואהוב בקרב בני מעמדו, אינדיווידואליסט עם רצון של ברזל ונחישות שהחזיקה מול פת לחם. אינדיבידואליות שסלחתי על הצד האפל שלה שהריח עליונות ניטשיאנית כיוון שלא בא לידי-ביטוי ביחסו טוב הלב לחלשים. במיוחד קסמה לי האמונה הבלתי-מעורערת שלו בייעודו ובגדלות רוחו, בחיים האמתיים כבר התאהבתי במישהו ששידר ביטחון טוטלי שכזה. כשאזכר במרטין עדן תעלה בתודעתי דמותו שבריר שנייה לפני הספר הקרוי על שמו.
כדי לצאת ידי חובה אציין שיש פגמים קטנים כמו דיאלוגים לא מספיק אמינים בין רות ואמה וסוף קיצוני מידי לטעמי, אבל אני מזכירה אותם כלאחר יד כיוון שעדיין זהו ספר שהסב לי קורת רוח רבה מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו על רצפת הספרייה ועד לסיומו על הספה עמוק לתוך ליל שבת. קדימה, קראו אותו גם ואז נרים מרטיני לחיי כל המרטינים, הג'ק לונדונים ושאר הסופרים שיצירותיהם מספקות לנו שעה של גן-עדן. לחיים!
![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)
















