ביקורת ספרותית על לימסול מאת ישי שריד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 בינואר, 2018
ע"י עמיחי


חייו של חוקר שב"כ הולכים ומתערערים. העבודה שואבת אותו יותר מדי, חיי המשפחה שלו נפגעים אנושות, וגם בתוכו מנקר הספק אם העבודה הנחוצה שלו, שהוא מאמין לגמרי בנחיצותה (הרקע הוא פיגועי הטרור הקשים מהסכמי אוסלו ואילך), לא מזיקה מדי לשפיותו ולמצפונו.
"כוחו" כחוקר שב"כ מתאזן על ידי חידלון כוחו מול נשים (אשתו, ועוד מישהי. לא נגלה).
הבעיה היא שכל זה קצת צפוי מדי, ולא מפותח מעבר למחשבות די טריוויאליות.
שריד יודע לכתוב. הוא עכשווי וישיר, ומדי פעם הוא לוכד את תשומת לב הקורא באיזו אבחנה מעניינת או נכונה במיוחד. זה בסדר, זה בכלל לא רע, אבל זה גם קצת מאכזב.
תמונת הסיום אינטנסיבית ונחרטת בזיכרון, אך היא מקוממת (אותי, לפחות) מבחינה מוסרית.
הענין הייחודי שמצאתי בספר הוא זהות המחבר והצצה לעולמו הפוליטי - בכל זאת, הבן של יוסי שריד.
שורה תחתונה? ככה ככה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית (לפני ארבעה שבועות)
...ובכל זאת מסקרן !
תודה ויום טוב.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ