ביקורת ספרותית על אובלומוב - רומן מאת איבן גונצ'רוב
ספר מעולה

---

אולי אם גונצ'רוב היה כותב את הרומן שלו היום הגיבור שלו לא היה סתם איזה אציל. כל "בן של", אריסון, תשובה, מוזס, מי שתבחרו, אחד שיכול להרשות לעצמו לשבת מהבוקר עד הערב בזמן שהכסף והגנן והמנקה ואני ואתם עובדים בשבילו, היה יכול להיות אובלומוב.

הוא גם יכול היה ללכת בהפוך על הפוך ולבחור איזה אחד שרכש לו השכלה מופלגת באיזה ענף מאד מאד ספציפי של מדעי המחשב והוא היה עובד מהבוקר עד הערב בפיתוח אפליקציות סופר מגניבות שחוץ מלהרשים את כל המשקיעים ולספק מצע נחשק ליחצנים ולחברות תקשורת הן לא היו תורמות כלום לרווחתו או לטיבו של העולם. אבל אחד כזה גם יכול היה להיות סתם מישהו מהחברים של האובלומוב.

בכל מקרה, הוא כנראה היה משאיר אותו אדם נעים וטוב, אחד שהעולם הרוחני שלו מכיל אינסוף תוכניות שהיו יכולות לתקן את העולם, וגם היה מקיף אותו בטיפוסים שכל אחד מהם מביא לידי ביטוי את הרדידות וחוסר התכליתיות שיש בעשייה שהייעוד היחידי שלה הוא שימור כוחם של אלה שכבר יש להם.

אבל גונצ'רוב כתב את זה ברוסיה של המאה ה-19, כמה שנים לפני שחרור האיכרים, כשמעמד האצולה, בעלי האחוזות, חיו כטפילים על חשבונם של אחרים, ואובלומוב שלו, בקושי בן שלושים, לא צריך לעשות כלום, לא עושה כלום, ולא רוצה לעשות כלום, בתנאי שמנוחה, שינה וגם כל מה שכרוך במטבוליזם אינם בגדר עשייה.

הנסיונות לגרום לו לקחת חלק במירוץ מיותרים, הוא, על טוב ליבו ופשטותו, כבר נמצא שם, במקום שבו חולמים להיות אלה שמכלים את חייהם בעשייה חסרת תועלת ממשית תוך נסיון קדחתני להגיע אל אותה פינה שלווה, וכמו בלי שום סיבה, הוא מושך אליו את אלה ששומרים עליו, שמבחינים בלב ומוכנים להתעלם מכל היתר.

וזה היופי. הלב הזה, שמלא רק בכוונות טובות, והיכולת לקחת לב אחד ובאמצעותו להגיד כל כך הרבה על יתר העולם.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על אובלומוב - רומן