ביקורת ספרותית על אובלומוב - רומן מאת איבן גונצ'רוב
ספר מעולה

---

לקרוא בימינו-רומן רוסי קלאסי של המאה ה-19 -זה להרגיש שאתה "מודד,חש ומתוודע" ל -חווית מדידה אישית של בגד הנתפר בידי חייט בתהליך תפירה של - Haute couture על פי מידותיו האישיות של לקוח מסוים וזאת בניגוד גמור לבגדים שנוצרים ב-"קו יצור המוני". רוצה לאמר -כל רומן שכזה הוא ייחודי ב-Haute couture שלו .

מדוע עלתה בדעתי ההשוואה בקריאת הרומן לתפירה ב -Haute couture? -כיוון והקריאה ברומן הזה נעשית בקצב אחר ,קצב אטי. אין בו את הקריאה הדינמית או השפה הרזה של הרומנים המודרניים בני זמננו שאנו רגילים למקצב אחר משלהם .
אמרתי לעצמי -אם אני רוצה ליהנות מהרומן הזה אני חייבת לקרוא אותו עם הרבה הרבה סבלנות , אם לא ,אז הרומן הזה יכול בקלות להגיע להרגשת טרחנות.
ואחרי קריאת אזהרה הזאת אפשר היה בהחלט ליהנות מהרומן הגדול הזה.

איליה איליץ' אובלומוב- אציל בן האצולה הסנט- פטרסבורגי ופקיד ציבור בדימוס בשנות השלושים לחייו,חי את חייו בעיר הגדולה באופן הגשמי והנפשי שהוא- אינו ממהר לשום מקום ואינו מתרגש משום דבר. הוא קם בבוקר מפהק וממשיך בדר"כ לישון או לחלום בהקיץ על הספה ואינו עושה דבר .שתי רעות חולות מערערות את שלווה חייו- האחת שעליו לפנות את דירתו במידית והשנייה -הידיעה כי ההכנסות מאחוזתו הקטנה עומדות להצטמצם בתקופה הקרובה. המחשבה על מעבר דירה, ועל תנועה בכלל , קשה מאד על אובלומוב מהבחינה הגופנית והנפשית והוא מנסה לטכס עצה עם חבריו בני -האצולה במציאת פתרון על מנת שיוכל להוסיף ולרבוץ על מיטתו באפס מעשה בדירתו המוזנחת. גם רעיון הנסיעה לאחוזתו בכפר המצריכה בדיקה מדוע הכנסותיו מצטמצמות ללא הגיון- הופכת לרעיון מזוויע מבחינתו כי בכך תופר שלוותו מאי עשיית הכלום בחייו.

סביב אובלומוב -חגים ונשזרים בחיי היומיום שלו משרתו -זאכר העצל הנרגן והרמאי אך המסור,חבריו האצילים הנכלוליים והבטלנים המנצלים את כספו ,חבר -ילדותו הטוב - שטולץ, שהנו ההפך הגמור ממנו באופיו הפעלתני שופע מרץ, וחד המחשבה -המנסה בכל הדרכים כדי לחלץ את אולומוב מחיי "האין כלום" שלו ,רומן עם בת -אצולה צעירה שאת עתידו -לא אגלה פה ואת גורלו של אובלומוב בסוף הספר בן -600 -העמודים.

הרומן הזה המסופר בגוף שלישי,ראה אור ב-1859 והפך ליצירת מופת, קומדיה טראגית כבירה הפורשת כבתוך תיאור מניפה את אופייה וחייה של החברה העירונית והכפרית הרוסית על כל מעמדותיה במאה ה-19.
הרומן היה הסנונית הראשונה לרומנים הגדולים הרוסיים שבאו אח"כ -"מלחמה ושלום"{1869},ו-"החטא ועונשו"{1866}.
הוא מכיל בתוכו את כל המרכיבים שאנו מכירים ברומנים המפורסמים הללו ,אבל בשונה מהם הוא המציא את המושג
ה-"אובלומוביזם"!!!.עד שקראתי את הרומן הזה לא הכרתי את המילה ואת הסטראוטיפ שנולד ממנה .אבל מסתבר שמי שבא מהתרבות הרוסית -המושג הזה על כל המשתמע ממנו הוא מוכר וידוע ,אפילו הספרניות בספרייה בעירי ידעו מיד להסביר לי למה מתכוונים בשפה הרוסית ל- "אובלומוביזם".

המילה - "אובלומוב" או הנגזרת ממנו ה"אובלומוביזם"-הוא תיאור/כוונה לאדם חסר אנרגיה ומרץ, שאינו מסוגל להחליט שום החלטה משמעותית בחייו לא כל שכן לבצע אותה. "אובלומוב" הוא למעשה האיש שעונה "לא" לשאלה "להיות או לא להיות" של המלט השייקספירי. הוא גם סך תיאור תכונות אנושיות כמו חמקנות,פחד ממחויבות לחיים, פחד מיציאה מהבית ובכלל מכל החלטה או פעולה שיכולה להפר את שגרת- היום. ובתחום הלאומי למושג סוציולוגי -חברתי של אזרחים בטלניים שאינם מביאים כל תועלת לחברה והופכים לנטל על גבה .

המחבר - גונצ'ארוב מנסה לצייר דרך גיבורו -אובלומוב האציל את התנהלות החברה הרוסית מהזווית החברתית -הלאומית של המאה ה-19:
את נרפות האצולה הרוסית ,את החיים התלושים של אנשיה מהמציאות הלאומית והפרטית שבחוץ,את ההסתמכות בחייהם על עבודת אחרים בני המעמד הנמוך-המשרתים ,את הבערות והאמונות התפלות שבקרבם ,את שוני ההתנהגות והמחשבה שבין גברים לנשים במעמד האצולה מה מותר ומקובל ,מה אסור ונדון לרכילות ולאיסורים מרושעים חברתיים.

לאחר שחלחלה לתודעתי -שהזרימה בקריאה ברומן היא -איטית,התחלתי ליהנות. אני בטוחה שהיום אף סופר לא יכתוב לאורך -50- עמודים, תיאור של חלומות בהקיץ. חלומו של אובלומוב -על חייו כילד באחוזתו בכפר ,על יופיים של החיים האיטיים וחסרי הדאגה של סביו, הוריו,ודודותיו שלא עושים דבר וחצי דבר מועיל במשך היום כי בשביל כך יש משרתים ,ובצהריים -כולם, אבל כולם האדונים ,המשרתים ,החצרנים ואפילו התרנגולות נכנסים לשינה הגדולה .הקטע התיאורי הארוך הזה שיכול היה בקלות להפוך לטרחני וארכאי -הוא פשוט מעשה מאסטר ספרותי בכתיבה פרוזאית .

יש לשבח את הוצאת "מחברות לספרות" שלא נרתעה מלהוציא שוב את הרומן בתרגום מחודש ,תוך כדי ידיעה ברורה שאופיו וקצבו של הספר מנוגד לחלוטין ממה שמוכר ספר במאפייניו כ-"בסט -סלר" ובכך נחשף לקהל- קוראים חדש כמוני לרומן הנפלא הזה .

התרגום החדש שנעשה ע"י דינה מרקון -הוא תרגום שמצליח להתגבר על כל מכשולי הזמן בשפה ובעיקר במקצב הספרותי של הרומן למול הקורא העכשווי. מי שיש לו את הסבלנות והסובלנות בקריאה "לטווח ארוך"-זוכה בקריאת פנינה ספרותית מיוחדת ולא נשכחת כל כך מהר.

הוצאת "מחברות לספרות" מקפידה גם בספריה האחרים כמו בספר הזה בציורי כריכה מיוחדים שנחרתים בזיכרון עם שם הספר .
הציור העטיפה הנהדר בספר הוא של של הצייר Theodore Franken - בשם " "Gentleman Reclining on a Sofa".

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על אובלומוב - רומן