ביקורת ספרותית על המיועד מאת חיים פוטוק
ספר טוב

---

קצת לפני טיסתי הראשונה לארה"ב שלח לי קרוב משפחתי ספר בדואר ואמר לי בשיחה טראנס אטלנטית שאין לי מה לבוא אליו אם אינני מסיימת לקוראו.
יש לך חודשיים והאנגלית שלך בסדר, אם תתקלי בקשיים פתחי מילון.
רק לאחר שתסיימי אשלח לך כסף לכרטיס.
נו באמת, פיטר! קוננתי. מה השטויות האלו עכשיו? זה עתה השתחררתי מהצבא לאחר שנה ושמונה חודשים של בזבוז זמן משווע.
קניתי מצלמה חדשה וקיבלתי מענק שחרור, לא היה לי בראש להתעמק באנגלית מלבד משפטים בסיסיים כמו : How much ו Thanks a bunch אך הנודניק התעקש ואמר שעלילת הספר התרחשה ממש בשכונה שלו ואם אקרא אבין יותר טוב את החיים שמנהלים היהודים האמריקנים שברחו מאירופה קצת לפני מלה"ע השנייה.
שם הספר היה The Chosen מאת חיים פוטוק.
קיבלתיו בכריכה קשה וקראתיו לא במעט קשיים ושיניים חורקות.
האנגלית שלי הייתה מגומגמת ולא ראויה אך עשיתי את מירב המאמצים להבין, בעיקר בכדי לקבל את הכסף לנסיעה.
בסופו של דבר ולאחר בוחן בע"פ אודות הדמויות, עליתי על טיסת אל על לניוארק ושכחתי מכל העניין.
כשהגעתי, לקח לי שבוע בערך להתגבר על היעפת ורק אז החל בן משפחתי לערוך לי סיורים ולעשות לי היכרות עם היהדות האמריקנית.
זה היה מאיר עיניים ומרתק. הכרתי אנשים מקסימים ומקומות שנראו לכאורה נידחים אך היו ספוגים היסטוריה וקדושה.
הבריות שעמן שוחחתי היו כה שונות מהווייתי, מסוגרות במעין גטו השייך לדוברי יידיש בלבד ולבושות שכבות על גבי שכבות, גם בקיץ.
שוחחתי עם כמה מהנשים, אפיתי חלות וביקרתי בבית הכנסת.
התחברתי מרצון לדמויות רציניות ומלאות הוד והייתי מאושרת.
את הספר הבנתי במלואו רק לאחר אותו ביקור בלתי נשכח בארצות הברית.
הדמויות קרמו עור וגידים והתגבשו לנגד עיני כתלמידי ישיבה תזזיתיים. נצרתי אותם בלבי וקטלגתי את הספר, כאחד החשובים שקראתי בחיי.
כעת ובעיקר בזכות הרשת החברתית המנוהלת ע"י צוקנברג, עוד גאון יהודי, גונבה לאוזניי השמועה כי ישנו תרגום עברי, חדש ועדכני לספר שהיה ועודנו בבת עיני.
בהוצאת תמיר // סנדיק החליטו להעניק מלבוש חדש ליצירה המורכבת והחשובה הזאת.
במתכונתו החדשה העונה לשם "המיועד" הם פיזרו אבק כוכבים בדיוק במינון המתאים והצליחו להפכו לעדכני, נגיש ומרגש מבלי הצורך לארוז את המיטלטלין ולחצות אוקיינוס שלם על מנת להבין "מענטש" מהו.
בשפה נהירה המבהירה לקורא מושגים בבייסבול, מתמטיקה, גאומטריה וזיגמונד פרויד אחד אנו נחשפים לעולמם של שני נערים הבאים משני זרמים שונים בדת ומתחברים זה לזה בקשר בל ינתק.
החיבור ביניהם מפרה והרסני כמעט באותה מידה: טינה וקנאה מובילות להערכה ואהבה והם מוצאים עצמם מתלבטים ומתחבטים בענייני אמונה, נאמנות למשפחה ומסורת.
ספר מוערך בתרגום משובח שכדאי לדור הצעיר, זה שלא ידע את יוסף, לקרוא.
קוגל במיטבו.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על המיועד