ביקורת ספרותית על המיועד מאת חיים פוטוק
ספר טוב

---

הספר 'המיועד' נכתב על ידי חיים פוטק לפני יותר מחמישים שנה (ותורגם מחדש על ידי שי סנדיק)...

בגדול, העלילה מעט קיטשית ובנאלית. הספר סובב סביב ידידות בלתי אפשרית. ידידות בין שני נערים יהודיים (בגיל ההתבגרות), הבאים משתי עולמות מנוגדים. זה מהזרם החסידי-אורתודוכסי וזה מהדתי-מודרני. העולם השמרני והעולם הליברלי.

ציינתי קודם שהספר נכתב לפני יותר מיובל שנים, ולא בכדי. הספר 'תמים' מידי לדור שלנו. 'תמים' לטוב ולמוטב. ואכן, אם אצטרך לסכם את ביקורתי במילה אחת, אגיד שהספר פשוט 'תמים'. תמים, לטוב ולרע - כלפי מה הדברים אמורים?

כמי שמכיר היטב וחש מחובר לשני הזרמים, חשתי שפוטק 'שיטח' ו'הקליל' את שתי העולמות. היה חסר לי מאוד תיעוד ותיאור מחקרי על התפתחותם של השמרנות האורתודוכסית והפתיחות המודרנית. גם המצע האידאולוגי או ההשקפתי של שתי העמדות כמעט ולא נסקר כלל בספר. הספר מידי תמים בכדי להיכנס למורכבות הזו. וחבל.

הספר 'תמים' גם בעלילה שלו. אל תצפו לאיזה טוויסט מפתיע ולתפנית והתפתחות דרמטית בלתי צפויה - ממש לא, הספר צפוי ו'תמים' לכדי זה. התמימות מורגשת גם בידידות שבין שני הנערים. זו ידידות תמימה, ידידות, שמחוסרת מורכבות או דיאלקטיקה. ידידות של עולם אטופי. והתמימות מדבקת היא. התמימות אינה מאפיינת רק את שני גיבורי הספר, אלא עוברת היא כחוט השני בשאר הדמויות. פוטק מתאר דמויות אידאליות הצבועות כולם בצבע שונה אך אחיד . דמויות שיצאו מהקופסא. דמויות תמימות.

ה'תמימות' כה רבה, עד שאין בספר אזכור מפורש למיניות. מדובר בשני נערים מתבגרים, והיה צפוי שחלק מהותי משיחתם יעסוק סביב אהבה ומיניות. ואעפ"כ הספר חף מזה. הספר 'נקי' ו'תמים'.

אף כתיבתו של פוטק 'תמימה'. בכתיבה עדינה, רגישה ואנושית מתאר פוטק את החברות בין שני הנערים. בחופן רגישות ובמלא חום ואהבה פוטק מעצב את הדמויות, ללא הצטעצעויות ומלאכותיות. בקיצור, הכתיבה נאה, זכה וטהורה. כתיבה משכנעת ותמימה.

ארבעה כוכבים אאיר ל'מיועד' בשל התמימות הזכה שאבדה בעידן הפוסטמודרני. הכוכב החמישי אינו מואר, וגם הוא מחמת ה'תמימות'. יש גבול. המורכבות הייתה חסרה לי...

ואתם, רוצו לקרוא. זו פנינה ספרותית של ממש!

» ביקורות נוספות של הגיונות
» ביקורות נוספות על המיועד