ביקורת ספרותית על המיועד מאת חיים פוטוק
ספר מעולה

---

ספר אנושי מאוד וכתוב ברגישות רבה.

מפגשם של אב ובנו מן הקהילה החסידית בניו יורק עם אב ובנו מן הקהילה האורתודוקסית, מכניס אותנו לעומקם של התהומות שבין הפלגים היהודיים.

יש בספר הרבה אהבה: וראשית, אהבת הסופר לגיבוריו על כל מעלותיהם וכשלונותיהם. ישנה אהבת אבות לבניהם, אהבת חברים, הבאים מעולמות שונים, אמיתית ועמוקה,

אהבת היהדות, אהבת הלימוד, הן התורני והן האקדמי.

אנו חשים בעומק השבר הגדול במפגש בין שני העולמות, ובעוצמת השבר שבין הדורות.

אך מן הצד השני, חשתי כיצד אין נקודות מפגש בין העולם החסידי לבין עולמי שלי. המושגים: אמונה מוחלטת, חסידות, ניצוץ אלוהי, צדיקות, חטאים כלפי האל,

נשמה יתרה,שלילת הציונות, השתיקה , והאדמורו"ת - רחוקים ממני כשנות אור, ואין סיכוי שניפגש היכן שהוא.

מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של יוסי נינוה
» ביקורות נוספות על המיועד