ביקורת ספרותית על המיועד מאת חיים פוטוק
ספר מעולה

---

כשנתקלתי בספר לראשונה, היססתי. לא ידעתי אם אצליח להתחבר אליו. מה לי ולנערים חרדים מארצות הברית? שום קשר.
אך הביקורות כאן היו משבחות, לכן החלטתי לנסות. בפעם הראשונה, זה לא צלח. והחזרתיו כלעומת שבא, אך דבר מה בי לא היה שלם, הרגשתי שלא נתתי לספר את הכבוד הראוי לו. על סמך מספר עמודים או פרק בודד אי אפשר לשפוט ספר.
אני שמחה מאוד שצדקתי.
מדובר בספר נפלא, עשיר בכל טוב, בחוכמה, בידע, ברגשות, באכזבה, תקווה, חרטה ועצב לצד שמחה. זהו ספר לא גדול המכיל בתוכו עולם ומלואו. עולם שריתק אותי ואף ריגש עד דמעות, בעיקר בעמודים האחרונים של השיחה בין דני, אביו וראובן.

מדובר בספר המתרחש בארה"ב לקראת סיום מלחמת העולם השניה, הסופר משכיל לתאר את קורות חייהם של שני נערים חרדים מניו יורק ואת החברות שנרקמה ביניהם בדרך ייחודית: משחק בייסבול אלים.
אנו נחשפים אל לבטיהם של דני, ראובן ושאר הדמויות המאכלסות את הספר. דני הוא חסיד גאון צמא ידע אשר נועד לגדולות: לרשת את אביו ולהיות אור לכל החסידים, דבר שדני לא חפץ בו, דני, לעומת תוכניות אביו, כמהה להיות פסיכולוג והוא בולע ספרים אסורים על פסיכולוגיה.
אל מול דני, ניצבת דמותו של המספר ראובן, ראובן הוא אליטה מתמטית שתשוקתו היא להיות רב. לראובן אב שהוא עילוי בפני עצמו בעולם התלמוד המסורבל והוא ינק מאביו את קריאת הגמרא בצורה עיונית מעמיקה, לעיתים התעמקות בסוגייה אחת במשך שעות וימים, גישה שאינה מקובלת על ידי אביו של דני וחרדים אחרים, אל מול כאלה שדווקא רואים בה את היופי ולא טעם לפגם.

ספר זה הוא ממתק לעיניים. צללתי בהנאה רבה אל תוך רזי הסיפור, להוטה לגלות אילו עוד טפחים יגלה לי פוטוק, מה יקרה לגיבורנו, האם יצליחו לסתום את הגולל על המחלוקות?
אהבתי לראות את החברות שצמחה בין ראובן לדני, משנאה תהומית של השניים שהתבטאה בצורתה הנחרצת ביותר במשחק בייסבול רצחני, לחברות נפש שעברה מהמורות רבות ועדיין הצליחה לשרוד. כיצד הצליחו לגשר בין הפערים ביניהם, פערים מבית, זאת לצד הרקע של המלחמה, רצח ששת המליונים, תגובות האומה היהודית אמריקנית לכך אל מול תקומתה של מדינת ישראל שלעניות דעתי היא מקבילה אל החברות של דני וראובן שהצליחו אף הם להתפתח ולפרוץ במישור האישי אל מול הלאומי. ההצלחה של הדילוג על כל המכשולים לעבר עתיד טוב ומבטיח שדני וראובן יהיו שלמים עמו למען עצמם ולא למען אחרים. התהליך שכל הדמויות עברו, כולל המשניות, בעיקר שני הנערים והאבות, היה מרתק ומחכים, זאת לצד התיאורים התלמודיים, הפילוסופיים והפסיכולוגיים השזורים בספר שהיו נהדרים והוסיפו רובד עמוק לספר לא רק מבחינה עלילתית אלא גם מבחינה אינטלקטואלית.

היה מרתק להיווכח שעל אף פי שהספר נכתב בזמן שאינו זמננו, על דמויות שהן רחוקות ממני שנות אור, במדינה שהיא רחוקה [תרתי משמע] עדיין הרגשתי חיבור עצום עד כדי כך שהסיום שלו נגע בי והזלתי דמעות. החיבור הזה, על אף הרקע השונה ממנו הגעת, אל ספר טוב, הוא ההוכחה הניצחת שספר הוא משובח ואלמותי. בר קיימא.


אין ספק שספרים אחרים של הסופר ממתינים לי.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על המיועד