ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 ביוני, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
טרבאי מתאר את העולם שהוא רואה בעתיד הקרוב (הסיפור מתרחש ב-2026 הספר יצא לאור ב-2014). מדינת ישראל, לפי טרבאי, ממשיכה להתקיים ואפילו היטב, אבל התרבות בה היא דיגיטלית ומנוטרת. לא מֵצֵרים את צעדי האזרחים, לא פוגעים בזכויות אזרח (גם לא של זרים...) אבל כל מה שאתה עושה מנוטר, מצולם ומוקלט, אדם אינו יכול להתחבא מצופיו והמגמה היא שיפור ביצועים, לכאורה. יעילות, לכאורה. שירותים כמו משטרה ובילוש מופרטים, שימוש רב נעשה במאגרי מידע. מידע ממקורות שונים מוצלב ונבדק. הסיפור המרכזי הוא לכאורה תעלומה. מגדל פרחים מרמת הגולן נמצא מת, כנראה התאבד. זה קורה זמן קצר לפני שמפנים את הגולן ומחזירים אותו. מיטלמן הוא בלש אנאלוגי בעולם דיגיטלי. הוא עובד כמו פעם: הוא רוצה לדעת את האמת. אבל חיפוש האמת פוגע ביעילות ואינו תורם דבר למערכת. מיטלמן מוכן לסכן את עתידו המקצועי כי הוא מוכרח לדעת. מנסיון הוא יודע שסודות שאין להם פיתרון מקעקעים את הנפש והורסים את החיים.
טרבאי כתב פה סיפור בלשי לכאורה. הרקע - שפה הוא חשוב מהסיפור - הוא תיאור עולם קר ומאורגן בו על בני האדם ללמוד את החוקים ולהתנהל איתם, ואלה שלא לומדים פשוט נושרים ומוטלים בצידי הדרך. אבל לאנשים יש גם צרכים לא-יעילים: כמיהה ליופי שאינו משרת שום מטרה, לאהבה חסרת סיכוי, לרגשות שאי אפשר לכמת, לפריעת הסדר כדי להרגיש בחיים.
הספר אינו קל לקריאה. סיפורים של אנשים שונים מצטלבים ונפרדים, הווה ועבר מעורבים, כל סיפור מתחיל מהאמצע והקורא רודף, בקוצר נשימה, אחרי ההבנה של מה שסופר לו. אין זה סיפור דיסטופי, למרות שהוא מתאר עתיד קרוב שונה מאד ממה שאנחנו מכירים היום. האווירה בספר עגמומית ואפורה. הרגשה של אפרוריות דיגיטלית שהמטרה מקדשת בה את האמצעים. אין חזון שיפריח מעט את השממה, שום אור בקצה המנהרה שום הנאה סתם כי חיים. כתוב היטב, גורם לך לחשוב, לא משאיר אותך עם תשובות כלשהן. מותיר רישום ומתסכל.
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שופי ינשופי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אאוץ'... גם אני שכחתי ללחוץ על ה"אהבת"...
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
למעשה הפוביה שמבטא הספר היא מהעיניים והאזניים העלומות המביטות, מאזינות ומנתחות אותנו. |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה yaelhar,
נשמע כמו ספר נוסף בנושא טכנופוביה, אני אוותר הפעם. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ראובן - לדעתי לא מדובר בתכנים שהעלית לרשתות החברתיות.
ברגע שבחרת להעלות תוכן אתה לא חושב שהתוכן פוגע בפרטיות שלך, או שזה לא איכפת לך. בספר מדובר במקומות בהם שהית, בחלקי שיחה שלך עם אחרים שנקלטו, בתמצית פעילות כספית שעשית, בקניות שביטלת, בעבר שלך הנוגע למישהו אחר ודברים מהסוג הזה. דברים שלא חשבת - ולא רצית - לשתף בהם. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
זו הנקודה שלי, בת-יה עם הפראנויה הנוכחית סביב 5G.
אבל אני חושב שמבחינת הנצחה,תיעוד,סטורי וכל השטויות האלה איבדנו את הצפון.
הכל בשביל הלייק הבא. יעל-הפרטיות נעלמת והולכת.אנו משאירים כל הזמן עקבות דיגיטליים. ערים מרושתות במצלמות (שזה לא בהכרח דבר רע למניעת פשע),חברות אשראי ובנקים בין היתר מחזיקים מידע רב עלינו. כמובן שיש לנו בחירה מה להעלות לפייסבוק ולאינסטוש. הספר נשמע מעניין וראוי לקריאה,אוסיף לרשימה.אחלה ביקורת. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
תגובתך הבהירה לי שלא הצלחתי לבטא את מהות הספר. בחברה המתוארת בספר - שהיא דומה מאד לחברה בה אנחנו חיים - אי אפשר לרוץ בשדה חיטה או תירס. זה פשוט לא כלכלי, אנשים נמדדים על יעילות. זו לא חברה רעה אבל הפרטים הקטנים - כמו התמכרות ליופי או לטבע לא מסתדרת איתה. יש בחברה הזו המון טוב - פרוייקטים שיהפכו את החיים לנוחים יותר, שלום אפילו. אבל הדברים הקטנים והלכאורה לא חשובים של בני אדם - כמו לרוץ בשדות, נניח - אלה חסרים שם. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ראובן אני חושבת שהפרטיות לא נעלמה כי זה תהליך.
כל זמן מה אנחנו מוותרים על עוד קצת. תמיד מסיבות טובות, כמובן. אבל הויתור הזה אינו הפיך. ויום אחד נבחין שמשהו מהותי חסר לנו. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ראובן, בשנות ה- 60 אמרו שכולם לוקחים סמים, והדור הזה הזוי, ועוד בלה...בלה... בלה...
ובכל זאת טסו לחלל, יש לנו היום מכשור רפואי טוב יותר, ועוד. תמיד אומרים ותמיד יהיה מי שיגיד. ככה זה. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אני מסכים בחלק, בת-יה.
הבעייה שהעליתי בביקורות אחרות היא ההתמכרות להנצחת כל שטות בחיים בשביל הסטורי והפייסבוק.מאות ואלפי תמונות/סרטונים דומים וחסרי משמעות והחיים עוברים ליד.
אנשים לא מסוגלים לשבת בכיף במסעדה בלי להעלות לרשת. בעניין התיאוריות נגד דור 5- נשמע לי הזוי.אמרו אותו דבר גם לפני דור 4, שזו תהיה קטסטרופה בלה בלה בלה...ובכל זאת אנחנו כאן. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מזל שבני אדם צריכים לאכול, לפחות אפשר לרוץ בשדה חיטה או תירס וכו
לא חסרות תחזיות על עתיד קודר, אבל איכשהו אנחנו תמיד מתבדים קצת. רכבת, אופניים ומכוניות הוגדרו כסכנה איומה, הטלוויזיה תהפוך את כולנו לטיפשים, ועוד. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
הפרטיות נעלמה מזמן.
גם גלישה נסתרת בדפדפנים אינה ערובה לפרטיות.
המידע במאגרי מידע יכול להגיע לידיים אחרות. יש בטכנולוגיה יתרונות וסכנות. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
הזכרת לי שבזכות הביקורת שלך הספר היה ברשימה שלי. תודה. זה ספר אווירה, לדעתי. כל קורא מגיב לאווירה בדרכו. זה נכון מה שכתבת, אבל לבי נחמץ (בכל זאת) כשסיימתי את הספר. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
הספר מעביר היטב את המצב ההולך ומתהווה של חוסר מוחלט בפרטיות. אולי אנחנו עוד לא שם (אם כי אף אחד אינו חסין) אבל אנחנו הולכים לכיוון הזה. לרוב אנחנו אומרים "אז מה? אין לי מה להסתיר." ולא מבינים את הרגשת המועקה של חיים באקואריום. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
הכל נכון אבל אני חושבת שהיה גם חזון ולא מעט אופטימיות,
בטח לאור מה שקרה בסוף, או כמו שכתבתי בסיכום הביקורת שלי:
"טרבאי כותב בכישרון ובכנות מצמררת על אנשים שהולכים לאיבוד בתוך חברה מתמחשבת, על רקע מובנה של חלמאות ורדיפת סטטוס חברתי. יחד עם זאת, חלקם מצליחים לפרוץ את ה"ענן" בספונטניות מתפרצת של אנושיות ואינטרקציות שלא מתוזמנות על-ידי אלגוריתם, וזה מרחיב את הלב ונותן תקווה, למרות הכול." |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה וחלק נכון.
יש אפשרות לאכן טלפונים ניידים אבל לעתים רחוקות זה נעשה.
יכולות המשטרה מוגבלות בנושא. מידע נאסף כשאנו מחפשים בגוגל ומשתמשים בפייסבוק. עכשיו יש גם את עניין המחאות נגד תשתית 5G ותיאוריות קונספירציה הזויות על שבבים מושתלים והקורונה היא מסווה לעניין הדור החמישי. לגבי מה שאמר פאלפ-יש יתרונות אדירים לדיגיטל. עד לפני זמן קצר במונחי היסטוריה היכולת לצלם תמונה ולשלוח בשנייה היתה מדע בדיוני כמו לשלוח הודעה קבוצתית. פשע תמיד היה ויהיה אלא שצורתו משתנה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני.
הוא מלנכולי. למרות שהסופר חי כאן מגיל 14 והוא סופר מוערך (זה ספרו הרביעי) כותב בעברית ומתרגם מוצלח, הוא מביא בספרו זה משהו לא מכאן. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Tamas.
צודקת. זה העולם שלנו ואנחנו שוכחים את העבר גם אם העבר קרה בשנה שעברה... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לא, אנחנו לא נמצאים עדיין במציאות של הספר, אם כי אנחנו מתקדמים לשם עם תעודות ביומטריות, מצלמות ברחובות ומעקב אחרי טלפונים. ההבדל הגדול בין המציאות שלנו והמציאות בספר הוא שעדיין כל רשות מקימה מסד נתונים פרטי שלה ונלחמת על השארתו ברשותה. האמת היא שאם יאוחדו מסדי הנתונים של הרשויות השונות, נהיה גלויים וחשופים לכל. מסכימה איתך שהעולם הדיגיטלי מספק גם הרבה חוויות טובות, בצד הרעות. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נשמע מלנכולי משהו. pulp טוב ששפכת קצת אור:)
|
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעניינת. אנו נמצאים בעולם הסייבר, שצבר תאוצה (כמו השם עצמו) רבה בשנים האחרונות בגלל הצורך להגנה על מערכות המידע והפעילות הכרוכה בה. עולם שגם מהווה אתגר לאיסוף מידע רב. עולם וירטואלי ש"מניב" לנו פשעים, מלחמות וטרור מזן אחר – סייברי.
והקורונה? היא עוד מעט תיצור לנו חיישנים.... |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מצוינת
שלצערי משקפת מציאות שכבר קיימת. אולם עולמנו לא קודר עד כדי כך ודיגיטל מספק פה ושם גם חוויות חיוביות ועוזר, לא ניתן להיפטר מהצד האפל שלו. כולנו התמכרנו אליו בין אם רצינו בכך ובין אם לאו.
|
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
