ליאנה היא רווקה בת שלושים ומשהו, וחוץ מזה שהיא עורכת לשונית במקצועה ושהיא גרה ביפו, שלה יש מקום מכריע בעלילה על רקע המהומות שפורצות בה, ליאנה היא לחוצת חתונה. שאיפתה העיקרית בחיים היא למצוא חתן ראוי שישכיח ממנה את שנות הבדידות והדייטים הכושלים. אבל מה לעשות, והחיים הם לא בדיוק תוכנית כבקשתך, ובמקום בעל, שני יצורים אחרים לגמרי מתנחלים לה בבניין: הומלס וחתול רחוב. ואז, דווקא אז, כשרע לה ומר לה והחיים שלה בזבל, כשהיא זועקת למשא קל יותר ולכתפיים רחבות יותר, כשהחלומות שלה מתנפצים והייאוש שלה מרקיע שחקים, דווקא אז מבצבצת לה ככה מבין הריסות חייה הזדמנות להתחלה חדשה ומבטיחה.
בגב הספר כתוב שהוא "רומן קליל ומשעשע". בדרך כלל אינני אוהב הגדרות כאלה אבל כאן אני חייב לומר שההגדרה קולעת. הספר באמת קליל ומשעשע, אבל במובן הכי חיובי של המילה. הוא מצחיק ועצוב בו זמנית, לעתים הוא שנון והוא מאוד חינני. מה שקצת קשה לומר על הגיבורה שלו, שמדי פעם קצת עצבנה אותי. בגב הספר כתוב עליה "קשה לה לאהוב אבל קשה לא לאהוב אותה". ובכן, לא לגמרי מדויק. ליאנה מלאת טרוניות על כל העולם: על השכנים המעצבנים, על הדייטים הכושלים, על החתול המציק ועל כל הסובבים אותה, אפילו עיוורים תמימים... "הרמזורים תקתקו כל הזמן, וזה הוציא אותי מדעתי. כמה עיוורים כבר יש שצריך לעשות בשבילם כל כך הרבה רעש?". טוב, יש לה גם חוש הומור והיא די עוקצנית, אבל לפעמים היא גם קצת מעצבנת, וזו אולי החולשה המרכזית של הספר. "בבוקר קמתי ליום הולדת סטנדרטי, שבו אני מתבאסת מהגיל, תוהה עוד כמה שנים אציין יום הולדת לבד ומתפללת שהיום המתועב הזה יעבור מהר. לא בא לי שיתקשרו אלי לאחל לי מזל טוב. זה בכלל לא מזל טוב".
אבל אז החיים ילמדו אותה ששמי שעסוק כל הזמן בהתבכיינות על חצי הכוס הריקה שלו, לא יישאר בידיו זמן למלא אותה.. החיים הבלתי צפויים ילמדו אותה גם שהם לא מתנהלים בדיוק לפי הוראות היצרן, אבל לפעמים מעז באמת יוצא מתוק ומתגלים לפתע פתחים בלתי צפויים שנקרים בדרכנו ככה פתאום ומאפשרים לנו לצאת לדרך חדשה. ככה, בלי להתכוון ובלי לתכנן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
