ביקורת ספרותית על בניגוד להוראות היצרן מאת עידית אלנתן
ספר בסדר

---

****




יש להניח שאילו הייתי אישה... נגיד, רווקה... אבל רק כזו שהיא בת שלושים...ואחת... שגרה ביפו... בעשור הקודם, הייתי עשוי להזדהות עם גיבורת הספר (המתאר את קורותיה הקורעים של אחת כזו, בדיוק).

אולי יהיו כאלה שבכל זאת כן יזדהו איתה, גם אם הן לא רווקות, ואפילו אם הם גברים שמתגוררים סמוך ליפו... אולי. קשה לי להאמין, כי הספר הזה, בניגוד לתחושות המוקדמות שכנראה היו לי כשהכנסתי את "בניגוד להוראות היצרן" לרשימות הקריאה שלי אי-אז, הוא מין צ'יק ליט מהסוג המופרז ביותר. עלילתו הקלילה אינה מספקת תובנות מופלגות שעשויות לעניין באמת יצורים צפופי טסטוסטרון שנוהגים לגלח את הסנטר, ולמרות כל הרצון הטוב - היה לי, באמת! - והכתיבה השנונה (מדי), מצאתי את עצמי משתעמם, מהרהר על מטלותיי ליום המחרת, ומדלג תכופות על פסקאות מאומצות שהסגנון והטון שלהן מתאים יותר לדאחקות קצרצרות בפייסבוק מאשר לספר באורך מלא. עידית אלנתן כותבת אחלה, רהוט ואמין ומקסים ומשעשע (מדי!), ובכל זאת היה לי מתוק (מדי), ובעיקר התבאסתי מכך שלא צחקתי במקומות הנכונים (חוץ מסצנה אחת) ופיהקתי בשעה שהייתי אמור, ככל הנראה, ליהנות ואפילו לגחך.

לחובבי הז'אנר.


****

» ביקורות נוספות של אלון דה אלפרט
» ביקורות נוספות על בניגוד להוראות היצרן