ביקורת ספרותית על קופסה שחורה מאת עמוס עוז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 במרץ, 2018
ע"י אור קרן


צחוק הגורל - את הספר הזה מצאתי בתוך ארגז-קופסה שחור, יחד עם עוד איזה עשרה ספרים נוספים – בסמוך למיכל המחזור של אמניר. מי שהניח אותם כנראה חס עליהם וביקש למצוא להם קוראים נוספים.

כמה נמלים תועות,דפים מצהיבים, חלקם קרועים, כתמים - כל אלו קידמו את פניי כשפתחתי את הספר, אבל אני חייב לציין שהם השתלבו יפה בנוף הסיפורי. הסיפור פשוט: סיפור אהבה גדול שמתרסק וגווע ווהופך לשנאה עמוקה ויוקדת שמוצאת את ביטויה בספר בצורת חילופי מכתבים, בכמה וכמה קולות. הרקע – ישראל של שנות השבעים של המאה הקודמת, מה שמוסיף קצת נוסטלגיה לכל העניין, כי בעידן של חילופי מסרים קצרצרים בעולם שכולו ווטסאפים ופייסבוקים ו-SMS, יש משהו רומנטי בעיניי בהשתפכויות רגשיות בכתב יד קטן וצפוף על גבי דפים אמיתיים. אבל מסתבר שהשתפכויות רגשיות ורומנטיקה לא בדיוק משתלבים ברומן המכתבים הזה. צמד האוהבים בעבר והשונאים בהווה מצחצחים חרבות ומתעמתים ביניהם בצורה קשה ביותר. לא נמצא פה קללות, ניבולי פה ודברי נאצה, להפך – השפה פיוטית ומליצית וגבוהה וציורית, אבל המילים היפות והגבוהות שבני הזוג לשעבר מחליפים ביניהם לאחר שבע שנות שתיקה רועמת – מרכיבות משפטים רוויי שנאה וארס והמון רגשות שליליים האחד כלפי השנייה. גם כאשר הם עייפים מההתנצחויות הקשות, עדיין יש לדברים טעם ציני מר: "כלום לא פיענחנו, אלק. רק החלפנו חיצים מורעלים. הולכת ודועכת תאוותי להתנקם בך. תם ונשלם. רק תן לי להיות בזרועותיך. להניח אצבעותיי על עורפך, להחליק את בלוריתך המאפירה. לשבת לידך בג'יפ המוצלף בשוט רוח, לגמא כביש הרים נידח, להתענג על נהיגתך התוקפנית כאבחת חרב ועם זאת מדויקת ומחושבת כמו מכת טניס יפה. להתגנב יחפה מאחוריך ולהשקיע אצבעות בשערך כשאתה יושב רכון אל מכתבתך, קורן בהילת החשמל של מנורת שולחנך. אהיה אשתך שפחתך." איזה כתיבה משובחת ומענגת.
הספר כתוב נפלא. עוז מצליח להביע קולות שונים ויחודיים בחילופי המכתבים – לכל קול סגנון כתיבה שונה ומיוחד משלו, והוא מצליח גם להיכנס לעורה של בת המין השני, אילנה, בצורה אותנטית לחלוטין.

ההסתייגות היחידה שלי מהספר היא שעם כל זה שהוא מעולה, יש בו מטענים רגשיים כל כך קשים ושליליים, שפשוט לא עושים טוב על הלב. אפשר לומר שאור קרן לא מצא שום קרן אור וזה הותיר בו טעם חמצמץ ולא נעים.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור קרן (לפני 9 חודשים)
נעמי, PULP, רויטל - תודה רבה.
רויטל, מסכים בעניין הסטריאוטיפים. בעיקר צרם לי הדרך שבה מוצג הבעל הדתי של אילנה.
רויטל ק. (לפני 9 חודשים)
ביקורת יפה.
קראתי את הספר לראשונה בגיל 19 והתפעמתי עמוקות.
קראתי אותו שוב לאחרונה והתאכזבתי. נכון, הוא כתוב נהדר, אבל הוא בסופו של דבר אלגוריה חברתית-פוליטית רוויית סטריאוטיפים.
Pulp_Fiction (לפני 9 חודשים)
ביקורת מקסימה. עדיין לא קראתי שום ספר של עוז, אשלים בהזדמנות
נעמי (לפני 9 חודשים)
סקירה טובה. כגודל האהבה שאפשר להגיע אליה - כך גודל השנאה. איזה כוח עוצמתי.
אור קרן (לפני 9 חודשים)
שונרא, מחשבות, יעל,אור, לי, כוורן, חגית, חני - תודה רבה על התגובות.
חני (לפני 9 חודשים)
זה שלא מוצאים קרן אור זו אכזבה. וכתבת יפה את כל הדברים שבגינם שווה לקרוא.
חגית (לפני 9 חודשים)
אהבתי את "מיכאל שלי",
ואהבתי את "קופסה שחורה", ואהבתי מאוד את הסקירה שלך.
הכוורן (לפני 9 חודשים)
ספר מצוין . נראה לי שרוב הנישואים מסתיימים בקופסאות שחורות עקומות ועגומות כאלה .
לי יניני (לפני 9 חודשים)
מסכימה עם אור. אני אוהבת את הסגנון של עמוס למרות שלספרו האחרון לא התחברתי
אור (לפני 9 חודשים)
כמו כן התרשמתי בזמנו מהשנאה העזה שמצליח עוז לבטא בין שני בני זוג (לשעבר).

עוד לא יצא לי לחוות אחת כזו (בתקווה שגם לא ייצא), אבל נדמה שהיא נאמנה למציאות
אור (לפני 9 חודשים)
את עמוס עוז אני קורא הרבה יותר בזכות הסגנון מאשר התוכן,
פשוט תענוג.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
ביקורת מצויינת.
אני מתקשה קצת עם עוז: תמיד יש לי הרגשה שהוא מדבר לקהל מדומיין (ומתפעל). איכשהו ה"איך" משתלט אצלו על ה"מה".
מחשבות (לפני 9 חודשים)
יופי של סקירה ליופי של ספר שקראתי לפני עשרות שנים.
שונרא החתול (לפני 9 חודשים)
בלי להעליב, חמיצות מאפיינת את כתביו.
אבל הביקורת מתוקה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ