ביקורת ספרותית על נמסיס מאת פיליפ רות
ספר טוב

---

"נמסיס" הוא הקריא מבין ספריו של פיליפ רות שקראתי, למעט אולי "היה שלום, קולומבוס". על פניו, אין בו יותר מדי עומק ומורכבות, אבל הסיום המצויין של הספר, מוכיח אחרת.

ב-1944, בימים בהם חיילים אמריקניים נלחמים מעבר לים, מוצא עצמו באקי קנטור, בחור יהודי מנוארק, בבית. הוא סובל מבעיות ראייה, ולכן משוחרר מגיוס. באקי חונך להיות בחור מסור ואחראי. חוסר היכולת למלא את חובתו מתסכל אותו מאד.

בקיץ 1944, באקי, שלמד חינוך גופני, מנהל מגרש משחקים באחת השכונות היהודיות בנוארק. הוא משגיח על הילדים, מאמן ומשחק איתם והם מעריצים אותו. והנה, פורצת באזור מגפת הפוליו ומתחילה להפיל נפגעים וחללים גם בין ילדי המגרש. (השנים הן טרום המצאת החיסון נגד פוליו ב-1955). חברתו של באקי נוסעת לעבוד במחנה קיץ בהרי הפוקונוס, מקום נקי ממגפת הפוליו. כשמתפנה משרה במחנה, היא מבקשת מבאקי להצטרף אליה. הוא מתלבט, מרגיש שחובתו להישאר עם הילדים ולשמור על מקום עבודתו קרוב לבית. לבסוף הוא נענה לבקשתה ונוסע. מפאת ספוילרים אעצור כאן.

חווית הקריאה בספר בתקופת הקורונה שונה מזו של קריאה בו בימים הרגילים שלפניה. הקריאה שלי היתה הרבה יותר דקדקנית בכל הנוגע להתפרצות הפוליו, להתייחסות אליה ולטיפול בה. ישנו דמיון רב לימינו: חוסר הידיעה, שגרם לפחד, לעיתים עד כדי היסטריה, שהתגלגל לחשדנות, ומכאן לדעות קדומות ולהאשמות. ההגבלות שהוטלו, שאינן שונות בהרבה מאלו שמוטלות היום. שאלת השאלות, האם לעצור את החיים או להמשיך כרגיל. בדומה לעכשיו, אנשים משפיעים מחזיקים לעיתים בעמדות בעמדות מפתיעות.

בספר נמצא הקבלות רבות בין מלחמת העולם לבין התפרצות הפוליו. ההתמודדות עם המחלה נדמית למלחמה, ופעם באקי מתריס כנגד אלוהים (שהוא מאמין בו) ואומר: "תקשיבי, אלוהים שלך הוא לא לטעמי... הוא מבלה יותר מדי זמן בהרג ילדים". גם השפעת המחלה דומה להשלכות המלחמה: מתים ונפגעים שנותרים עם צלקות לכל ימי חייהם.

נושאים נוספים שעולים בספר הם: מקומו של אלוהים בחיינו; האם החיים הם גורל ומקריות או נתונים לשליטתנו; אחריות; עמידה זקופה מול היכולת לכופף את הראש בעת סערה ולהשלים עם חיים שהתהפכו; בדידות מול תמיכה משפחתית ועוד.

נמסיס היא אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית. נמסיס האמינה שאין להיות טוב ונעלה מדי, ולכן הטילה קללה על כל מי שבורך במעלות רבות. היא גם פגעה במי שחטאו בחטאי היהירות וההתנשאות.
באנגלית, בנוסף לנקמה, משמשת המילה גם לתיאור אויב מושבע.

לעבר מי נשלחים חיציה הנוקמים של נמסיס? ומי הוא האויב האמיתי? לכאורה, הכל ברור בשני החלקים הראשונים של הספר. בחלק האחרון, שמפתיע לא רק בתוכנו, אלא גם באיכותו, מקבלים הדברים פנים אחרות לגמרי. הסיפור כולו מואר באור שונה, ומשאיר אותנו להרהר גם בנו ובאנשים המקיפים אותנו.

שני החלקים הראשונים - קצת מעל 3 כוכבים. החלק האחרון - חמישה כוכבים, ולו בזכותו כדאי לקרוא את הספר כולו.

» ביקורות נוספות של כרמלה
» ביקורות נוספות על נמסיס