ביקורת ספרותית על איש ואישה בלילה מאת קנט הרוף
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 במרץ, 2017
ע"י מסמר עקרב


לעתים נראה לי שהבדידות היא החֶבְרָה (והחֲבֵרָה) הטובה ביותר. אבל רק לעתים רחוקות, כיוון שהבדידות היא אולי מקום נעים לבקר בו, אך היא מקום גרוע לשכון בו.

לואיס ואדי שוכנים בבדידותם. הוא אלמן והיא אלמנה, שניהם ניצבים בפתח העשור השמיני של חייהם ושניהם גרים בגפם, מתבוססים בעריריותם הקשה וכמעט טובעים בה. לואיס ואדי גרים בעיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. הם גרים עשרות שנים באותו רחוב, אך למעט שיחות חולין סתמיות, מעולם לא התפתח ביניהם קשר בעבר. ואז אדי מציעה ללואיס הצעה מהפכנית: לשכב איתה בלילות. לא, לא מה שאתם חושבים. למעשה, לא לשכב איתה, אלא לשכב לצידה. לשכב ולדבר, להאזין ולספר. להפריח את שממת הבדידות.

האמצעי לכך מעט מאולץ ומלאכותי, לטעמי, ומסתבר שגם לואיס די סקפטי. אבל כנגד כל הסיכויים נרקם קשר אמיץ בין השניים, ומה שמתחיל כחילופי משפטים מקוטעים ומגומגמים מתפתח לחברות נפש של ממש. אט אט הם מסירים את הכסות הנפשית ונחשפים, עירום ועריה, כלפי השני. הם מספרים איש לרעהו על הפצעים הפתוחים של חייהם. הוא מספר לה על בגידתו באשתו בצעירותם והיא מספרת לו על מותה של בתה בתאונת דרכים. וכך הקשר ביניהם הופך לארוכה שמכסה את הפצעים הפתוחים.

קל מאוד היה ליפול כאן למלכודת הקיטשיות ולשרטט סיפור אהבה שמתגבר על כל הקשיים ומסתיים בקול תרועת חצוצרות, אך הספר מצליח להתעלות על עצמו ולהימנע מכך. כי בחיים, מה לעשות, לעתים המהמורות גוברות והמכשולים מנצחים. בנה של אדי אינו שש לקשר המתפתח בין אמו ללואיס, והוא עושה כל שביכולתו כדי לחבל בו, ואף השכנים בעיירה הקטנה זוקפים גבה ומצקצקים בלשונם על המראה הבלתי הולם, כביכול, של האלמן שמגיע לביתה של האלמנה מדי לילה ויוצא משם מדי בוקר.

הרומן מספר סיפור אנושי קטן והוא כתוב ברגישות. ועדיין, הוא אינו מושלם. השפה לפרקים פשוטה (שזה בסדר גמור) ולעתים פשטנית ממש (שזה כבר פחות טוב). הלשון בדרך כלל רזה (שזה בסדר) אך לעתים דלה ואנורקטית (שזה כבר פחות טוב). חיפשתי משפטי פנינה או ציטוטים נבחרים, אך לא מצאתי ולו אחד.

ובאשר לבדידות, בעידן שבו חברויות בזק נרקמות להן חיש מהר במרחביהן הווירטואליים של הרשתות החברתיות, אני חושב שאחרי ככלות הכול, האצבעות הרצות על המקלדת וממהרות ליצור חברויות אינסטנט לא יכולות להוות תחליף לחברות אמתית, בשר ודם: לקשר עין, לטפיחה על השכם, לחיבוק, לנשיקה. לואיס ואדי מצאו בקשר שלהם את כל אלו, וזה היה שכרם.

לסיום סיומת, בלי לחבל בשם הספר הרי אי אפשר. השם המקורי של הספר הוא Our Souls At Night, ובעברית, כמה מביך, השם היפה הזה תורגם ל- "איש ואישה בלילה", כאילו שמדובר באיזה "חמישים גוונים" או משהו. הצעת ייעול למתרגמים: "איש ואישה, בלילה במיטה". זה גם מתחרז, גם מעצים את הקונוטציה המינית וגם יתרום לכם למכירות...

45 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
תודה רבה. וכל כך טוב שחזרת. התגעגעתי!
בלו-בלו (לפני חצי שנה)
ביקורת מקסימה ונוגעת ללב.
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
אורית, תודה רבה!
סקאוט, תודותיי! השמות באמת מבלבלים, אבל באנגלית זה יותר פשוט. השם של הגיבורה הוא Addie ולא Eddie, כפי שניתן בטעות לקרוא בעברית לא מנוקדת...
-^^- (לפני 7 חודשים)
נשמע ספר מסקרן, אם כי שמות הדמויות יכולות להטעות ולגרום למחשבה כי מדובר בשני גברים. הרסת אותי עם הפסקה האחרונה.
והפסקה לפני אחרונה כל כך כנה ונכונה.
אוקי (אורית) (לפני 7 חודשים)
סקירה נהדרת..
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
דני, תודה רבה! וטוב שלא תרגמו ל- "להקה עצובה"...
דני בר (לפני 7 חודשים)
ולגבי שם הספר, זה מזכיר לי שקניתי בe bay שעון עם "להקה כחולה", כך לפחות בחר האתר לתרגם את blue band .
דני בר (לפני 7 חודשים)
מסמר- שאפו!
נראה לי שזה אחד המקרים שעליהם נאמר כי התלמיד(הביקורת), התעלה על רבו (הספר).
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
לי, לואיס הרוויח את זה בזכות. חבל שאי אפשר ללטף אותו דרך המסך (וחבל שכפר סבא לא קרובה לקריות...).

יעל, אלף תודות! לא שאני ראוי למחמאה הענקית הזו, אבל עשית לי את היום. בעיקר על רקע מחסום הכתיבה המייאש שאני שרוי בו.

בת-יה, תודה רבה. נקודת ההנחה של אדי בבואה להציע ללואיס שהמפגשים ביניהם יתקיימו דווקא בלילה, היא שאת שעות היום אפשר עוד למלא בדוחק בפעילויות חברתיות שונות, אך הבדידות בלילות היא קשה מנשוא.

מחשבות, גם אני שמתי עין על "טוהר". "התיקונים" שלו היה נפלא בעיניי, אבל מ- "חירות" קצת התאכזבתי. נראה לי שאמתין לביקורת שלך ורק אז אחליט.

הלל, המון תודות! ההערה שלך על הסרט העלתה חיוך רחב על פניי. וחוץ מזה הזכרתי לי לרוץ לסופר לפני שייסגרו ולקנות מעדן שוקולד "באדי" (כחלק ממאמציי הבלתי מוצלחים להיגמל ממוס שוקולד עשיר ומפנק. כן, ומשמין בטירוף).

כרמליטה, התודה כולה שלי!
כרמליטה (לפני 7 חודשים)
כתבת יפה כל כך. תודה.

הלל הזקן (לפני 7 חודשים)
כתבת נפלא, כרגיל. בשנות השמונים יצא סרט נעורים מטופש שדווקא הצליח לא רע. קראו לזה "Body and soul" ובישראל תרגמו את זה - "באדי וסול"...
מחשבות (לפני 7 חודשים)
העניין, מסמר, שלאחרונה התדפקו על דלתותי כמה ספרים טובים ואני כבר לא פתוח לחדשים. האחד שאני כן מצפה לקנות הוא טוהר של פראנזן.
בת-יה (לפני 7 חודשים)
יפה, אם כי אני חושבת שכמה שעות של אחה"צ והערב יכלו לעשות את אותה 'עבודה' של שעות הלילה.
yaelhar (לפני 7 חודשים)
אתה כותב נפלא.
חשבת אולי לכתוב ספר???

סליחה על הקלישאה, לא התאפקתי.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
מסמר עקרב אם לואיס היה יודע כמה הוא חשוב לי וששמו מתהלך לפניו ברשת....:-)
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
חגית, תודה רבה.
אפרתי, תודותיי.
לי, איך שנתקלתי בשם הגיבור ישר נזכרתי בלואיס שלך. ושניהם מקסימים! ממליץ לך על הספר.
מחשבות, אכן, ממש כך. ההסתייגות שלי מפורשת, אבל בסה"כ הספר בהחלט ראוי. אילו הייתה אפשרות לתת לו שלושה וחצי כוכבים, לבטח הייתי משתמש בה...
חני, תודותיי. ואת צודקת: "אם ברצונך להתבודד, העולם בסופו של דבר מניח לך להתבודד. אם חשקה נפשך להכניס קצת המולה חברתית, בסופו של דבר זה יקרה".
חני (לפני 7 חודשים)
לעילא כמו תמיד.... דן בספר האחרון שקראתי של הסה
הוזכרה עובדה נכונה לגבי בדידות
או בכלל הלכי רוח ספציפים שאנו חווים.
הרעיון הוא שאם ברצונך להתבודד העולם
בסופו של דבר מניח לך להתבודד.
אם חשקה נפשך להכניס קצת רעש והמולה חברתית
בסופו של דבר זה יקרה אם תרצה.
ולקראת פורים להתחבא בתוך שקט
יהיה קשה מאודאז חג פורים נפלא

לי יניני (לפני 7 חודשים)
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סקירה ראויה. בטח חיפשת בנרות משהו מעבר לטקסט ובטח האכזבה לא קטנה. למרות ארבעת הכוכבים, אני מרגיש הסתייגויות שמונעות ממני לחפש אותו.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
מסמר עקרב, איזו פתיחה!!! תרשה לי להוריד את הכובע... ולקראת פורים זה יהיה לא סתם כובע אלא כובע סומבררו :-)
והשם: "לואיס" מופיע כאן...
אז... בכלל הסקירה הזו מקבלת אצלי
12 Points
מסמרון, כתבת נהדר. הבדידות היא נוראית לעומת ההתבודדות המבוקרת.
לפעמים רק צריך אוזניים קשובות וכתף רחבה ולא יותר מכך.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
כרגיל.
חגית (לפני 7 חודשים)
אין לי מילים. מקסים, כמו שרק אתה יודע.....





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ