דירוגים › ספרות › ספרות מקורית

ספר יפה, שמתאים, לצערי, גם לימינו אלה. לדעתי, שם הספר, הבשורה על פי יהודה, מחביא את השם האמיתי - שמחת החיים שהסתיימה עם מות החיל. מיהו החייל ? מיכה - שהיה עילוי צעיר למתמטיקה באוניברסיטה העברית. כמעט דוקטור. בן 27. נכה - בלי כליה אחת. הוא היה יכ

זוהר גוטפרוינד הוא הבן של כמו ששאול אולמרט הוא הבן של, ולא נמנע מלהכניס חלקים מחייו לספר. אילו חלקים? המחבר כנראה יודע. זוהר בן השש גר בסמטה נחשבת כבן של ראש העיר ירושלים ופוגש במקרה את יפתח אלטמן הבן של הפילוסוף הידוע. יפתח הוא ילד חכם ובעל ידע העול

אלנה היא סטודנטית לפיזיקה שחולמת להגיע לפרופסורה. אתם לגמרי יכולים לקרוא לה חנונית רגילה וסטנדרטית מן המניין. אבל שיחת טלפון אחת גורמת לאלנה להבין שהיא צריכה כסף והרבה ממנו. היא מתחילה לחפש עבודה ומגיעה לבר, רק שהבר הזה לא בדיוק בר רגיל. שם היא פוג

אמט פלין הוא נער הזהב בתיכון, הבחור המוקבל, החתיך, העשיר והזה שכל הבחורות רודפות אחריו. אבל האמנם זה באמת כך? לכולנו יש סודות שאנחנו לא רוצים שאחרים ידעו, אך כשביום אחד ברוק, נערה מהבית ספר של אמט מגלה את האמת במקרה- הסוד של אמט בסכנה. ברוק היא הבחור

צופיה היא בחורה דתייה שחיה בתוך חברה שהיא לא מסתדרת בה. כל הזמן מצפים ממנה להיות משהו אחר, שהיא לא. להתלבש בהתאם, להתנהג בהתאם ולדבר בהתאם. היא צריכה להסתתר ולהחביא את הכאב שלה עד שמגיע הקש ששבר את גב הגמל. היא מפוחדת, בודדה, מרגישה שאף אחד לא מבין

הזיכרון שאנו נושאים אתנו דור תכנן מעל לשנתיים את השתלמות העמיתים שלו בלונדון, למשך שנה או שנתיים. הוא היה אמור לצאת בסוף החודש עם משפחתו, אך בפתאומיות, בהחלטה מהירה, מהערב לבוקר למחרת, הוא קיבל החלטה: יוצאים מיד, כי אולי ביום שבת לא נוכל עוד לטוס, ו

הסקירה הזו נכתבה ברגשות מעורבים. זה רומן חניכה ומסע והוא איננו רע - יש בו מטען רגשי משמעותי, ומשהו מהדמויות נותר עמך אחרי הקריאה. גם עצם הרעיון "להימלט" מהשואה לא על ידי הסתתרות אלא על ידי הסתובבות גלויה בדרכים בתחפושת אתנית בדויה הוא מעניין. אבל במה

הכתיבה של מיה לוי ירון בספרה "אפילו פרפר מטיל צל" היא מלאכת מחשבת של עושר לשוני יוצא דופן ודיוק פיוטי. בלשון עשירה ובחוש הומור דק, שנון ומעודן, היא מתבוננת בגיבורה מילי ובסביבתה בעיניים ביקורתיות אך עטופות בחמלה. כוחה הגדול של היצירה טמון ביכולת המ

אשכול נבוא יודע לכתוב. אך הספר הזה לדעתי לוקה בהרבה מלל ופחות מעניין. בחלקו העלילה לא ממש אמינה.

נתן ועמוס הם, למי שלא הבין, נתן אלתרמן המשורר הלאומי בזמנו, ועמוס עוז, השמאלן הבלתי נלאה. הפרש הגילים ביניהם היה 29 שנים וניתן לכאורה להבין מהספר כאילו היו יריבים מרים זה מול זה. ועכשיו לאמת הפשוטה: את הספר הזה קניתי בגלל שכתב אותו אסף ענברי, זה הלוק

זו אחת הבחירות המוצלחות ביותר של ספר שקראתי בשנים האחרונות. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר ביצירה שנכתבה בכישרון, ברגישות ובמחשבה. הטקסט קולח, מעורר עניין ומצליח להפתיע שוב ושוב, כאשר כל פרק מוסיף רובד נוסף לחוויה. קשה היה לי להניח את הספר מהיד. גם אם

הספר נכתב בהשראת מגילת אסתר. הוא גם פרשנות וגם יצירה ועיבוד מודרני על המגילה, אם היום היא היתה נכתבת כנראה כך בדיוק היתה יוצאת לאור. עם הידע הרב של הסופרת תמר עילם גינדין ,על איראן ועם התוספת של מעיין אשכולי. בספר הוכנסו השמות של הדמויות בפרסית (

אסא אופק מוכיח שוב שהוא יודע לכתוב ספרות שנכנסת מתחת לעור. כלור" הוא ספר כתוב נפלא – מדויק, רגיש ומעורר מחשבה. הכתיבה זורמת וטבעית, הדמויות מרגישות אמיתיות, והאווירה נבנית בצורה כל כך טובה שקשה להניח את הספר מהיד. זה לא ספר שמסתמך על דרמות גדולות, א

אני עומד לכתוב על הספר הזה לא כאוהב ספרות, אלא כאוהב זומבים. מאז 2011 אני חי, נושם וכותב זומבים. קראתי את הקומיקס של רוברט קירקמן עוד לפני ש'המתים המהלכים' הפך למשחק מחשב ולסדרת טלוויזיה עטורת ספין-אופים (אמנם החוויה שלי מ-TWD הייתה בסדר הבא: קודם מש

וואו, איזה ספר. מרתק, ולקראת הסוף רצתי איתו כמעט חסר נשימה. כתיבה מיוחדת במינה, ולעתים אתה שוגה במי המדובר: ברמי השוטר, או רמי האח. זה ספרו השני של אגור שיף שקראתי, והיצבתי לעצמי מטרה - לקרוא את כל ספריו.

ספר מעולה שמאד-מאד אהבתי. האמת היא שבתחילת הספר הייתי קצת מבולבל. זה לא חיים באר שאני מכיר משאר ספריו. ואחר כך נראה לי קצת מוזר להתעקש לספר לקוראים על ספר שנכתב על ידי סופר אידי שאיננו מוכר בציבור (כמו שלום עליכם או יל פרץ). אבל ככל שנסחפתי לתוך הס

יש סופרים שאני אפילו לא טורחת לקרוא את התקציר שעל הכריכה. די לי בשם שלהם כדי לדעת שאקרא את הספר. דרור משעני הוא אחד מהם. קראתי את רוב ספריו של דרור משעני, וכתיבתו תמיד הרשימה אותי בחוכמתה וברגישותה. הוא יודע לבנות דמויות שנכנסות ללב כבר מהעמודים הראש

אשכול נבו מתאר בספר הזה את המקום שבו מתרחש הסיפור בצורה כל-כך מדויקת עד שהקורא יכול לדמיין מה חושבים ומרגישים האנשים שגרים שם ב״עיר הצדיקים״ קוו עלילה מדהים עם מגוון דמויות של אנשים כשבסוף הכל מתחבר בסיום מעולה מי שרוצה ממש להתחבר לעלילה בספר אבל שז